א. י"ג מידות אומרים רק בציבור. וגם פיוט שיש בו ענין י"ג מידות [כגון תרצני בקראי ה' ה'], צריך עשרה (מ"ב סק"ד)
- וַיאמֶר ד' סָלחְתִּי כִּדְבָרךָ | מקבץ הלכות ומנהגי סליחות לחודש אלול
- כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת | מקבץ הלכות (שני) ומנהגי סליחות לחודש אלול
- בְּזַעְקָם בְּעוֹד לַיִל | מקבץ הלכות (שלישי) ומנהגי סליחות לחודש אלול
ב. אסור להזכיר י"ג מידות בלא כוונה (א"ר תקפא ט, ברכ"י תקפא ד) ולא יפסיק באמצע י"ג מידות (א"ר שם)
ג. אם שמע י"ג מידות לפני שבירך ברכת התורה, יש מקום להקל לומר עם הציבור (ספר האלולים מהגר"ח קניבסקי)
ד. מי שמתפלל במתינות, והציבור כבר התחילו לומר י"ג מידות, יפסיק ויאמר עם הציבור, ואח"כ ימשיך (שלמי מועד מהגרש"ז אוירבך) וי"א שיתחיל מויעבור ה' על פניו (יסוד ושורש העבודה פי"א) וי"א שיפסיק כבר בא-ל מלך יושב (שם מהגר"ח קניבסקי)
ה. עי' שבט הלוי (ז יב) דגם באמצע וידוי יפסיק לומר י"ג מידות. ועי' אג"מ (ג פט) דמנהג העולם דגם באמצע הלימוד מפסיק לומר עם הציבור י"ג מידות, אף שמעיקר הדין אין חיוב. אבל באמצע תורה ברבים לא יפסיק.
ו. מי שלא הספיק להתחיל י"ג מידות עם הציבור, יכול לאומרו כל זמן שהציבור לא סיימו "ונקה" (ימי הרחמים בשם הגר"ח קניבסקי) ואינו יכול לומר "תוך כדי דיבור" עם הציבור, דבזה אינו מועיל תוכ"ד. אם בטעות התחיל י"ג מידות לפני הציבור, יפסיק ויאמר שנית עם הציבור (ספר האלולים מהגר"ח קניבסקי)
ז. מי שבאמצע י"ג מידות ושומע קדושה או איש"ר, יכול להפסיק כדי לענות (ספר האלולים מהגר"ח קניבסקי)
ח. מי שמאחר לסליחות, יאמר עם הציבור היכן שאוחזים ואח"כ ישלים (ארחות רבינו, שם מהגר"ח קניבסקי)
ט. מי שמתפלל ביחידות אינו אומר י"ג מידות (שו"ע תקסה ה, מ"ב תקפא ד) ודוקא דרך תפילה ורחמים, אבל דרך קריאה עם טעמים וניגון מותר (שו"ע שם) ולאו דוקא בטעמי המקרא, דגם אם אומרו בניגון שלומד מותר (אג"מ יו"ד ג כא) ו"ניגון וטעמים" מועיל דוקא בי"ג מידות, אבל פיוט שנזכר בו י"ג מידות כגון א-ל מלך יושב, לא שייך בו ניגון (הגר"י כהן)
י. באופן הנ"ל שאומרו דרך קריאה עם טעמים, י"א שיסיים את הפסוק עד "ועל רבעים", כדי לא להפסיק באמצע פסוק (אג"מ שם, כה"ח קלא כג) וי"א שאין צריך לגמור את הפסוק (מ"ב דרשו בשם פתח הדביר)