מספר רב חשוב מירושלים אשתי נסעה עם התלמידות שלה לעיר הקודש צפת, לשהות שם בשבת קודש פרשת במדבר. בליל שבת הן הלכו להתפלל בבית הכנסת מקארב, בעיר העתיקה. בית הכנסת המה אדם, אנשים ממש הצטופפו שם. היא נעמדה ליד החלון הפונה לעזרת הגברים, יחד עם הילד שלנו בן השנה, שמה את הסידור על הגדר, והתפללה. פתאום בלי שהיא הרגישה, הילד בן השנה דחף את
הסידור מהגדר והוא נפל לתוך בית הכנסת. בית הכנסת היה מלא באנשים, הרבה אורחים הגיעו לשם גם הם בשבת הזאת, והיא הרגישה חוסר נעימות, מי יודע על הראש של מי זה נפל. ממש לא נעים להפיל סידורים על ראשים של אנשים,
אבל באמצע התפילה לא היה מה לעשות.
לאחר התפילה שאלו יהודי שיצא מבית הכנסת, אם ראה סידור נופל מלמעלה. הוא ענה להם שהוא יודע על כך, שימתינו והוא כבר חוזר, נכנס לבית הכנסת
וקרא לחבר שלו.
החבר, יהודי שרוצה להתקרב לבורא עולם, הגיע מרוגש כולו וסיפר לחברו: "שמע מה היה: נכנסתי לבית הכנסת להתפלל, והנה אני רואה שנגמרו כל הסידורים בארון. אני נעמד במקום בלי סידור, ופונה לאבא שבשמים ואומר: 'אבא, שלח לי סידור, אני רוצה להתפלל אליך, קשה לי להתפלל בלי סידור'. אני גומר לומר את המילים, והנה נופל אלי סידור מלמעלה, על המקום שלי.
תראה אילו שליחים טובים שלחו לי מהשמים!"
לאחר מכן אמרו הבנות שהן ראו בשעת מעשה, כיצד ברגע שהסידור נופל אליו, הוא מרים את העיניים לשמים ופשוט מתחיל לרקוד משמחה.
מתוך עה"פ