מזה קרוב לשנה עם ישראל נמצא במלחמה בשתי חזיתות מדממות בצפון ובדרום ועל פי דרך הטבע הסוף עדיין לא נראה באופק, כמאמינים בני מאמנים סמוכים ובטוחים אנו בעזרתו יתברך שיושיע את עמו ויגאלם בגאולה שלימה במהרה.
במצבים קשים יש שתמיד רצים לפתוח את המשנה במסכת סטוה המספקת לנו סימנים בהם נדע שהנה אנו ממש בעיצומם של ימי עקבתא דמשיחא בהם נאמר וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ.
ופעמים שאנו רואים גברא חציפא מזדמן שמסרב לשמוע לדעת תורה וכופה עצמו עליה, יאמרו לנו נו טוב, בעקבתא דמשיחא פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. שקופץ ראשון להוביל ומתעלם שיד הבעלים אוחזת לו בקולר צווארו.
בן חורין אמיתי
פעם א' ראה הגה"ק ר' משה מינץ זצ"ל אבד"ק אובן-ישן רשימה שכתב פרנס קהילתו. תחת שם "משועבדי הקהל" ובה נמנה גם הרב בעצמו.
קרא רבי משה לאותו פרנס וכה אמר לו:
אמרז"ל (שבת ל"ג ע"ב) הצדיק נתפס בעון הדור, ולכאורה למה, מודע שהוא הצדיק ייענש במקום רשעי הודר וכי טוביה חטא וזיגוד מנגיד ?
אלא הענין דאמרו במס' גיטין (מ"ח ע"א) אין נפרעין (לבעל חוב) מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, והנה איתא באבות (פ"ו מ"א) אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, וא"כ הצדיק שעוסק בתורה ונקרא בן חורין ולכן נפרעים ממנו והוא זה שנתפס ח"ו בעון הדור, המשועבדים שעוסקים במלאכתם.
זה טוב - המשיך הרב לייסר את הפרנס - אם אני בן חורין ואתה הפרנס המשועבד אזי אני נתפס בעונך, אבל לפי דעתך שאני המשועבד ואתה הבן חורין א"כ למה אהיה אני הכפרה שלך הרי משורת הדין צריך להיות להיפוך.