אמירת "לדוד ה'" באלול למנהג אשכנז | זמן אמירתו וטעמו 

בני אשכנז לומר בתפילת שחרית וערבית מזמור "לדוד ה' אורי וישעי", ובנוסח ספרד נהגו לאמרו בתפילת מנחה אחרי "עלינו לשבח", ואומרים עד שמיני עצרת ועד בכלל.

אך כידוע יש שנהגו שלא לאומרו וכן מנהג הגר"א, ונראה הטעם משום טירחא דציבורא וכמו שאומרים בברכות משום ביטול מלאכה, וכן במגילה שאין מוסיפים קרואים ביום שמותרים במלאכה וכן מנהג בני ספרד. ויש שנהגו לאומרו רק בתפילת שחרית, ואין אומרים בתפילת ערבית.

אי / אמירתו

כתב במדרש שוחר טוב:

לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי "אורי" זה ראש השנה, "ישעי" "ישעי" זה יום הכיפורים ששיך בו לשון ישועה, יום של סליחה וכפרה יום של כפרת עונות יום שאין השטן משטין ומקטרג לזה קוראים ישועה גדולה"כי יצפנני בסוכה", זה סוכות.

ויש שדחו טעם זה, (ספר שער הכולל) דאטו כל הפסוקים בתנ"ך שנדרשים על ראש השנה ויו"כ יקבעו בסידור לאמר את כל המזמורים פעמיים ביום.

טעמים לאמירת המזמור

בספר פנים יפות כתב טעם לאמירת מזמור זה בחודש אלול לפי שבמזמור זה יש י"ג שמות הויה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים שהם מאירים בימים אלו. ואילו בהליכות עולם ש במזמור זה נאמר: "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח". "זאת" בגמטריה, כמנין: צום, קול, ממון, שהם תשובה, תפילה וצדקה, אשר בכוחם להעביר את רוע הגזירה, כנאמר בתפילות הימים הנוראים. עוד כתבו בספרים שבמזמור זה נאמר בפסוק י"ג "לולא האמנתי וכו'", לולא אותיות אלול.

טעם נוסף ומחודש כתב בספר שארית מנחם: דאמרינן בתענית  דאין לבקש על שני דברים כאחד דאינו נענה אפילו על אחת מהם, וקשה שהרי בר"ה ויו"כ מבקשים כמה בקשות, אך ביאור הענין לפי שכל הבקשות כונתם לדבר אחד לעבודת ה' שלא יהיה שום מניעה בעבודת ה', וזה שאמר דוד המלך אע"פ שבקשתי הרבה בקשות אחת היא, אחת שאלתי מאת ה' ולא יותר, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, ולפיכך אמרינן אותו בחודש אלול ותשרי שאז אנו מבקשים מהשי"ת הרבה בקשות ובכך שאומרים לדוד ה' אורי ובו הפסוק אחת שאלתי מאת ה' מגלים אנו דעתינו שבקשותינו אחת היא וכדאי שתתמלא.

בחיד"א כתב (מורה אצבע) שראוי לומר מזמור זה בימים אלו והוא סגולה לשמירה והצלחה ואפילו כל השנה חשוב לאומרו. ובשם האר"י ז"ל שהוא מבטל גזרה קשה ביותר על האדם.

מתי אומרים

יש אומרים לאומרו אחרי חזרת הש"ץ ותחנון קודם חצי הקדיש, בקצה המטה כתב לאומרו אחר חצי קדיש, וכתבו ליתן טעם בדבר – כי יש במזמור רמז לי"ג מידות ויש להסמיכו לי"ג מידות שנאמרים אחר תפילת שמו"ע.

בספר משנה ברורה כתב שיש לאומרו אחר שיר של יום כי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

שחרית - בנוסח ספרד הרי שאומרים לדוד ה' אחר עלינו ומנהג אשכנז אחרי קווה אל ה'.

במנחה – נחלקו האם לפני עלינו או לאחריו וטעם לפניו כדי שלא להרבות בקדישים ובמעריב נהגו לאומרו – אחרי עלינו לשבח