רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון נולד בשנת תר"ן בהורדוק שבפלך מינסק רוסיה רבי יחזקאל למד בכמה ישיבות בצעירותו עד שבשנת תרס"ז נכנס לישיבת כנסת ישראל דסלובודקה מיד בבואו הרגיש כי שם ביתו בסלובודקה בהיותו בן שבע עשרה כבר היה רבי יחזקאל מלא חכמה ודעת הוא דבק בכל נפשו רבי נתן צבי פינקל ה'סבא' וגם הסבא קירבו בחיבה יתירה גם המשגיח המוסרי רבי זלמן דולינסקי השפיע עליו רבות.
שבע שנים רצופות שקד רבי יחזקאל על התורה ועל העבודה בסלובודקה עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ואילצה את בני הישיבה להימלט על נפשם בנדודים אלה מצא רבי יחזקאל מקום מקלט בישיבת ראדין שגם תלמידיה נדדו ממקום למקום במשך שנה וחצי הוא למד בישיבתו של ה'חפץ חיים' ולמד הרבה מאוחרותיו על תקופה זו אמר מקום המיוחד שנתבצר לנו בגיהנום העולמי בשובו לישיבת סלובודקה בשלהי תרע"ז בחר בו ראש הישבה רבי משה מרדכי אפשטיין כחתן לבתו.
בתרפ"ד עברה הישיבה לארץ ישראל דבר שלא היה לו תקדים בהיסטוריה של עולם הישיבות ישיבת סלובודקה היתה הישיבה הליטאית הראשונה שעברה מחוץ לארץ וקבעה משכנה בארץ הסיבה לכך היתה גזירת הממשלה שבטלה את הפטור מהצבא שהיה לתלמידי הישיבה בשל סכנת חיים זו חשבו רבי יחזקאל יחד עם הסבא שיש להעביר את הישיבה לארץ ישראל רבי יחזקאל נסע לשם לחפש מקום מתאים לישיבה לבסוף בחר בעיר האבות חברון ובתוך חדשים עברו לשם הישיבה ותלמידיה
פנים חדשות באו בתקופה זו לישיבה האחד זכות הלימוד בארץ ישראל והשני תלמידי ארץ ישראל הצטרפו לישיבה כדי ללמוד בדרך הליטאית תוך זמן קצר מילאו את בית המדרש למעלה מ בחורים ורבי יחזקאל התחיל למסור שיעורים יום יום השמחה נקטעה ביום הפרעות י"ח באב תרפ"ט כאשר הערבים התפרצו במסע של טבח והרגו עשרים ושלושה מבני הישיבה רבי יחזקאל שהיה בירושלים בזמן הטבח נחלץ בכל כוחו להעביר את הישיבה לירושלים רבי משה מרדכי אפשטיין היה באותו זמן באירופה רבי לייב חסמן היה חולה והסבא כבר הלך לבית עולמו שנתיים קודם לכן עד מהרה הכין מקום לישיבה בשכונת אחוה עד בניית בנין חדש לישיבה ברחוב חגי מעתה נקראה הישיבה ישיבת חברון'
במשך קרוב לארבעים השנים הבאות עמד רבי יחזקאל כבריח התיכון של ישיבת חברון אחרי פטירת חמיו רבי משה מרדכי בשנת תרצ"ד הוכתר רבי יחזקאל כראש הישיבה לאחר פטירת רבי לייב חסמן בתרצ"ו כל משא הישיבה נפל עליו במשך השנים נתמנו לראשי ישיבה רבי אהרן כהן ו רבי משה חברוני שניהם חתניו של רבי משה מרדכי אפשטיין ולמנהל רוחני התמנה רבי מאיר חדש יותר מאוחר הוסיף את רבי הלל פלאי את רבי שמחה זיסל ברוידא ואת חתנו רבי אברהם פרבשטיין לכהן כראשי ישיבה
תחת מנהיגותו של רבי יחזקאל יצאו אלפי תלמידיו לרחבי הארץ ולארצות תבל שאיפת חייו היתה לרומם קרן תורה לחזק תורה ולהרים את דגל התורה בעולם הוא שלח את תלמידיו לישיבות חדשות וגם עזר להן בחומר הוא השתתף ביסוד ועד הישיבות נטל חלק בפעולות ועד ההצלה לפליטים מאירופה אבל ברור היה לו שאין לערב בישיבה תיכניות של לימודי חול בתוך לימודי קודש אהבתו לתלמידיו היתה להפליא
רבי יחזקאל האריך ימים עד הגיעו לגבורות בשנים האחרונות סבל ממחלת הסכרת ובחודשים לפני פטירתו נחלש מאוד, ביום ו' באלול תשכ"ט שקעה שמשו (קדושים אשר בארץ).
1.
במעמד נשגב זה נפתחו שערי השמים לעיני בני ישראל לראות שרפים ואופנים מלאכים ורבבות מרכבות סודות וסודי סודות עולם שהוא כולו רז נגלה ונפתח העין רואה והלב מתבונן השערים שהיו נעולים נפתחו לרוחה לפני עם ישראל כולו המחיצות הוסרו הסודות נגלו הערפל סר ואינו באור נפלא וברור רואים ישראל בצורה מוחשית שאין עוד מלבדו זהו אלו קרבנו לפני הר סיני דיינו.
2.
כשעשו ברית מילה לנינו של הגאון דגי אליעזר יהודה פיגקל זצ"ל ראש ישבת מיר בא אליו המגיד ר"ש שבדרון כדי לברכו בברכת מזל טוב לרגל השמחה במקום היה אז הגאון רגי יחזקאל סרגא זצ"ל ראש ישיבת חברון וביקש שיברכו בברכת כהן שגם הוא יזכה להיות בברית מילה אצל נינו וכמובן שבירכו עברו שלוש עשרה שנים ובבוקר אחד מגיע אל רש"ש אברך במונית ומודיע לו כי עכשיו עומדת להתקיים ברית מילה לנינו של הגאון רבי יחזקל סרנא והוא רוצה להכיר לו טובה על הברכה מלפני י"ג שנים ועל כן שלח אותו במונית מיוחדת כדי שיבוא לברית מילה.
3.
ופעם ביאר הענין במ"ד 'סוכות ממש' באופן אחר נפלא מאד, שהסוכות בא לבטא את הצד של בנ"י באהבתם לקב"ה שהלכו אחרי הקב"ה בדרך לא זרועה שאפי' שלא היה להם שם תנאים טובים שהיו רק בסוכות ממש' הלכו אחרי הקב"ה וזהו הזכרתי לך חסד נעורייך'