1.
גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם, ומעכבת הפורענות ואף על פי שנחתם עליו גזר דין של פורענות (יומא דף פ"ו) שאלו לנבואה חוטא מה עונשו נאמר הנפש החוטאת היא תמות. שאלו להקדוש ברוך הוא אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו היינו דכתיב "על כן יורה חטאים בדרך" יורה לחטאים דרך לעשות תשובה (ירושלמי מכות)
2.
בראש השנה הקב"ה דן את בריותיו ומזכה אותם, שהוא חפץ לזכות בריותיו ולא לחייבם, שנאמר "חי אני נאם ה' אלקים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה" וגו' וכן הוא אומר ה' חפץ למען צדקו (ישעי' מב, כא) שהוא חפץ להצדיק בריותיו. (בפסיקתא רבתי פ"מ):
3.
מעיד אני עלי שמים וארץ, שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו, והאשה לבעלה, שיעשו תשובה, כדי שיגאל אותם ויבנה להם בית המקדש (תנא דבי אליהו)
4.
א"ר אלעזר ג' דברים מבטלין את הגזירה קשה, ואלו הן תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד (דה"ב ז, יד) "ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו" זו תפילה, "ויבקשו פני" זה צדקה כמה דאת אמר אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז, טו), "וישבו מדרכיהם הרעים" זו תשובה, אם עשו כן מה כתיב תמן (אח"ז) "ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם". (ירושלמי תענית)
5.
אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם ואלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה צדקה דכתיב וצדקה תציל ממות (משלי י', ב').
6.
בא וראה כמה גדול כוחה של תשובה שהיא ממלכת את בני אדם בעולם וקושרת לפני אדם קשרים בראשיהם ומרפא את החולי מאליו. ומצלת אותו מכל יגון ואנחה וצער וממלטת אותו מדינה של גיהנם. (תנא דבי אליהו)
7.
תשובה ומעשים טובים כתריס מפני הפורעניות ופרש"י כתריס מגן להגן עליו מפני הפורעניות עוד פירשו המפרשים שהכוונה כמו תריס מועיל אפילו כשכבר נזרק החץ בעד ההיזק כן התשובה מועלת אפילו כבר יצאה הגזירה לבטלה שלא יזיק לאדם.
8.
ילמדנו רבינו מי שהוא חוטא לומר שתתכפר לו על ידי התשובה מהו, כך שנו רבותינו האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקים על ידיו לעשות תשובה למה שאם אדם עושה תשובה וחוזר לעבירותיו אינה תשובה, למה הדבר דומה אם ירד אדם לטבול והשרץ בידו אין לו טהרה מה יעשה ישליך מה שבידו ואח"כ יטבול ויטהר, אמר הכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו בפסיקתא (רבתי)
9.
ולאו דוקא בדברים ששייך בהם מעשה הוא דצריך לשוב בתשובה כגון זנות גזל גניבה וכו' אלא יש לחזור בתשובה מאותם דעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה והגאווה ומן ההיתול ומרדיפת ממון ובכללן אכזרי ורחמן רך לבב ואמיץ לב והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה ואלו העוונות כתב הרמב"ם בהלכו' תשובה פ"ז הלכ' ג' קשים מאותם שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע כאלו קשה הוא לפרוש מהם.
10.
כתבו רבותינו ז"ל שלשה דברים שחייב החוזר בתשובה לעשותם כדי שתשובתו תהיה מקובלת והם תענית, צדקה ותפילה, מפני שלכל אחד מהם תועלת רבה, על ידי התענית מוכנעים ומתבטלים הכוחות הגשמיים שבאדם, ואז יכול השכל להתגבר עליהם. הצדקה, מראה על כשרות מעשיו ועל רצונו לעשות מעשים טובים. והתפילה, כשהיא נעשית בכוונה שלימה מראה על טוהר השכל ועל דבקותו של האדם בהשם יתברך ועל כך שאין לו מחשבות אחרות המפריעות לדבקותו זו בהשם יתברך.