מיום שני של ר"ח אלול עד הושענא רבא, ועד בכלל, אומרים בקהילות האשכנזים בכל יום אחרי תפלת שחרית וערבית מזמור כ"ז בתהלים: "לדוד ה' אורי וישעי'.
ומנהג זה נתיסד על פי המדרש: 'ה' אורי' בראש השנה, וישעי' - ביום הכפורים, ואח"כ: 'כי יצפנני בסוכה' - רמז לסוכות. (לפי מנהגי האר"י יש לאומרו אחרי תפלת שחרית ומנחה).
ויש מקומות שנוהגים לומר בצבור אחרי התפלה מזמורי תהלים, עשרה או יותר
המקור הראשון למנהג זה הוא בספר הקדמון שם טוב קטן (נדפס בזולצבאך שנת תס"ו) לרבי בייניש הכהן בש"ט מקראטשין ז"ל שכתב:
"וצריך להזהר מאוד ומאוד שיאמר זה המזמור ערב ובוקר מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה, אזי הוא מובטח שיוציא ימיו ושנותיו בטוב, ויערב לו ויכניע על ידי זה כל המקטרגים, והטעם כי מר"ח אלול נפתחו י"ג מקורות וי"ג מידות הרחמים"
בבעל הטורים פר' נצבים כתב לולא האמנתי לראות וגו"' לול"א אותיות אלו"ל ובספר פרי צדיק לרבי צדוק הכהן זצ"ל כתב עפ"י זה - בתיבת לול"א נרמז אותיות אלו"ל שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא ובו' ומטעם זה אומרים מזמור הזה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה .
כתיבת אגרות ובדיקת מזוזות ותפילין
כשכותב אדם אגרת לחברו, צריך לרמוז בו בתחילתו או בסופו שהוא מבקש עליו רחמים ומברכו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיכתב ולהיחתם בספר חיים טובים. ויש נוהגים לכתוב בראש האגרת בלשון מליצה: 'תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה'.
ותכלית דבר זה להזכיר לעצמו ולאחרים שהנה ימי הדין הנוראים עומדים אחרי כותלנו, ויש להתכונן לקראתם בתשובה ובבקשת רחמים.
מנהג ראשונים, שבכל ימי אלול מכריז השמש בבית הכנסת: 'שובו בנים שובבים'!
אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה את התפילין והמזוזות שבבתיהם. וכל אשר יימצא שם בדק (פגם הטעון תיקון) גם בשאר מצוות - יתקן. ויש שאמרו שבדיקת הסת"ם היא לעורר את האדם לבדוק את עצמו, כי פעמים רבות שקורה מקרה רע לאדם ל"ע, מיד הוא מזדרז לבדוק את מזוזות ביתו, ושוכח כִּי בְשֶׁלו הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה ועליו לתקן את מעשיו.