תקעו בחודש שופר | על תקיעת השופר בחודש אלול 

אומר הנביא (עמוס פ"ג פ"ו) "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?" חז"ל התקינו להם לישראל שיהיו תוקעים בשופר מר"ח אלול בכל שנה ושנה, תקיעה זו אינה מצוה אלא מנהג, בכדי לעורר את העם לתשובה. כתב הרמ"א (תקפ"א ס"א), מראש חדש ואילך מתחילים לתקוע אחר התפלה שחרית, ויש מקומות שתוקעים גם כן ערבית.

בחזון עובדיה כתב - מנהג אחינו האשכנזים לתקוע בשופר בכל יום החל מר"ח אלול עד ר"ה, בשחרית ובמנחה. אמנם הספרדים לא נהגו לתקוע בשופר במשך כל חודש אלול, מ"מ בכמה בתי כנסיות שלנו נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת בשעת יג' מידות בסליחות. ובקדיש האחרון לפני תענו וכו', ומנהג יפה הוא, ובלבד שלא תהיה הפרעה לשכנים וכו'.

ואפשר דמה שלא נהגו אצל הספרדים בתקיעת שופר כל חודש אלול, משום שהכל הוא במטרה לעורר את העם על המשפט שבראש השנה, ואמירת הסליחות הנוהגת אצל הספרדים בכל חודש אלול, עדיפא, שכוללת הכל, התעוררות ותפלה, ווידוי ובקשת סליחה. (ילקוט יוסף)

זמן התחלת תקיעה בשופר

- כתב במשנה ברורה (שם ס"ק ג') - יש מתחילים (לתקוע בשופר) מיום ראשון דר"ח ויש מתחילים מיום שני דר"ח וכ"כ בסי' דה"ח.

כתב ה'כף החיים' (שם א' יז') - ויש לתקוע בכל בוקר אחר התפלה. וכתבו הפוסקים דיש להתחיל לתקוע מיום ראשון דר"ח אלול דאז הוי מ' יום שלפני יוה"כ, כמו שעלה משה בהר, עוד כתבו להתחיל ביום שני כדי לתקוע ל' יום עם ב' ימים של ר"ה. ובטעם דמשה עלה ביום ב' דר"ח אלול רק שעיברוהו לאלול דהאי שתא, וא"כ אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום שני. (מ"א סק"ב).

וטעם לתקיעת שופר בראש חודש אלול

כתב בפרקי דר"א (פ' מה') - בר"ח אלול אמר לו הקב"ה (למשה), עלה אלי ההרה והעבירו שופר במחנה, שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז, והקב"ה נתעלה באותו השופר, שנאמר "עלה אלהים בתרועה", כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, שנאמר "אם יתקע שופר וכו'", וכדי לערבב את השטן שלא להשטין על ישראל.

תקעו 'בחודש' שופר  - 30 יום

בספר 'המנהגים' לר' אייזיק טירנא (ע' פו) כתב, מנהג כשר לתקוע מר"ח אלול עד ערב ר"ה, (ולא עד בכלל), וסמך לזה "תקעו בחודש שופר", משמע חודש שלם דהיינו ל' יום, והכל כדי לערבב את השטן שלא ידע מתי יחול ר"ה ויבא לקטרג ח"ו. ע"ש. - בלבוש כתב, ואח"כ כיון שהתחילו משום סור מרע תוקעין ג"כ כל החודש שיעשו טוב, וסמך לדבר "תקעו בחודש שופר", משמע שיתקעו חודש שלם, והוא כדי לעורר העם שיעשו תשובה על הראשונות, ויהיו גם חרדים על דבר ה' לעשות להבא להיותם חרדים על דברו, כי קול שופר מחריד ומעורר שנאמר "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו", מלשון וחרד על דברי (ישעיה סו"), שהוא חרד לעשות מצוה יותר מבשאר ימות השנה.