עם ישראל קם אתמול לבוקר קשה מנשוא, עם אימות הבשורה על רציחתם של ששה מן החטופים בגיא ההריגה שבעזה, והנה עוד זה הולך וזה בא, ושוב פיגוע קשה עם שלושה שוטרים שנרצחו בדם קר באזור דרום הר חברון, ומיד התבשרנו שרס"מ רוני שקורי שבתו השוטרת 'מור' נרצחה בקרב תחנת משטרת שדרות בבוקר שמחת תורה, אביה רוני, נרצח גם הוא הי"ד.
ביום שהישענות על כוח ידנו מפנה את מקומה לציפייה לישועת ה', יש שהזכירו את אגרת הניחומים המפורסמת של הרב עדין-אבן (שטיינזלץ) זצ"ל.
היה זה ביום ט"ו בסיוון ה'תשע"ד עם ישראל הוכה בתדהמה עם שומע הבשורה על חטיפתם (ורציחתם) של שלושה נערים ישראליים בגוש עציון בידי מחבלים פלסטינים בני עוולה מארגון החמאס. יעקב נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח, ה' יקום דמם. השניים הראשונים נמנו עם תלמידי ישיבת 'מקור חיים' שבכפר עציון והאווירה בישיבה הייתה נוראית ומשתקת.
נשיא הישיבה דאז הרה"ג ואיש הרוח הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ זצ"ל נקרא אל הדגל והחל לאחות את השברים ולומר את המילים הנכונות באותה שעה קשה.
את מילותיו הוא שלח באגרת אל תלמידי השיבה:
"חטיפתם של תלמידינו היא מאורע מזעזע, מכאיב ומפחיד"
כותב הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
"במקום ובזמן שנראים לנו, על פניהם, שקטים ושלווים אנחנו מתעוררים למאורע, שנוסף על הכל משאיר אותנו במצוקה הגדולה שאין לנו מה לעשות כדי לפתור אותה.
אולי שפר גורלנו בתקופה הזו יותר מאשר בזמני העבר, שממש לא יכולנו אפילו לעשות ניסיון של מאמץ כדי להגיע לפתרון של ישועה. עם זאת אנחנו, המשפחות, החברים והמורים של החטופים הללו, עומדים בשפלות ידיים. גם הדברים האמורים בגמרא על אחרית הימים, שמגיע מצב שבו 'אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים', נאמרים בנימה מסוימת של ייאוש.
היינו שמחים אם היה בידינו משהו ממשי לעשותו. וכעת כל שנשאר בידינו הוא לפנות אל אבינו שבשמים ולהתחנן אליו. הרגשת החולשה שבאה בזה איננה מפני שיש לנו ספקות לגבי אבינו שבשמים, אלא משום שכאמור, 'האלוקים בשמים ואתה על הארץ', ולעולם אין אנחנו יודעים עד כמה תחינותינו וזעקותינו לא רק שמגיעות למעלה, אלא גם פועלות למטה.
מכל מקום, מה שאנו יכולים לעשות, והוא דרכי ישראל משכבר הימים, הוא להוסיף ולעלות בקודש, להוסיף וללמוד תורה, ואם אפשר – שכל אחד יוסיף משהו קטן מסוים שיהיה מתוך כוונה שהוא תוספת מיוחדת לשמם ולשלומם של הנעדרים.
וכיוצא בזה כל ישראל מורגלים באמירת תהילים, ובוודאי צריך להוסיף באמירה זאת, ובמיוחד שני מזמורים שנראים לי שייכים ונוגעים לעניין הזה: מזמור קמ"ב ומזמור קמ"ג, שגם כפשוטם עוסקים בנושא זה.
יהי רצון שבזכותם ובזכות ייסוריהם, ועם תפילותינו ומעשינו, נזכה לראות בקרוב בשובם אלינו, אי"ה בריאים ושלמים".