"ליטול עצה רק מאדם שגדול בתורה"
שאלו את הצדיק רבי יואל מסטמאר זצ"ל האם ראוי ליטול עצה מאדם הגון אבל אינו גדול בתורה.
וענה - שאם אין כוחו גדול בתורה לא יתכן שתהיה לו הסתכלות בהירה ולכן לא כדאי לקחת ממנו עצה וראיה יש לדבר.
שהרי הגמרא אומרת:
שהתינוק במעי אימו נר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו ומלמדים אותו כל התורה כולה וכאשר יוצא לאוויר העולם בא מלאך וסוטר לו על פיו ואז משתכחת ממנו כל התורה.
והנה יש לשאול, אמת שהתורה משתכחת ממנו מחמת הכאת המלאך, אך מדוע לא אמרה הגמרא מה קורה עם הנר, ויכולת הצפייה מסוף העולם ועד סופו, לאן הם נעלמו לפתע פתאום?
אלא שכאן מלמדת אותנו הגמרא, אם אין תורה בוודאי שאין אפשרות לצפות להביט למרחקים, רק כשיש תורה שייך לצפות ולראות מה הכי טוב לו לאדם.