בין תלמידיו הפחות נודעים של אור שבעת הימים הבעש"ט היה רבי חיים מקרסנה זצ"ל תולדות חייו ופעלו מעורפלים ואין עדויות ברורות אודותיו. על פי ספרים לתולדות החסידות, רבי חיים היה בין מקורביו הבולטים של הבעל שם טוב. חשיבותו בקרב הרבנים החסידיים ניכרת במספר ספרי חסידות
רבי חיים מקרסנה היה מקורב גם אצל ממשיך דרך החסידות המגיד ממזריטש זצ"ל. וחסידים אמרו שבכל קבלת שבת רבי חיים מקרסנה היה מנגן ניגונים חדשים שקיבל ממלאכי מעלה.
ענווה גדולה מכולם
עוד מספרים שבשנים בהם היה רבי חיים מקרסנה זקן מופלג ופעם במוצאי שבת נסע לרבי ברוך מיז'בוז', כאשר נכנס, רבי ברוך שאלו מדוע לא באתם על שבת? וענה, לא היה לי על הוצאות. ותיכף לקח ברכת פרידה, וקרא לרב ברוך בלשון "אתה ברוד'ל תהיה בריא" ורבי ברוך לא כעס וקרא סעו לשלום.
בדרך שאל המשמש את רבי חיים מקרסנה, האם היה כדאי בשביל דיבורים הללו להתיגע ולנסוע? ורבי חיים הסביר לו, תדע שבליל שבת ראיתי בחלום את מורי הבעש"ט וציווה עלי לנסוע תיכף למז'בוז' לנכדו רבי ברוך כי הגיע למדרגה גבוהה ומת ירא אני שלא יתגאה וכאשר פניתי אליו בלשון אתה ולא כעס הבנתי תיכף שהוא יודע שהבעש"ט היה אצלי ויותר אין אני צריך.
חכמה אצל יהודים מהי?
הוא היה אומר - לפנים היו נוטריקון של חכמ"ה: חילו מפינו כל הארץ שנקרא כך מי שהצטיין ביראת השם, ואילו כיום בהשפעת תרבות הגויים הנוטריון של חכמ"ה הם: כי מלאה הארץ חמס – לחכם נחשב מי שיודע ללסטם את הבריות.
מסופר על רבנו אור שבעת הימים מרן הבעש"ט זי"ע שהיה מחבב את תלמידו רבי חיים מקרסנה ובייחוד פעם כאשר היה בא איש לבקש רפואה היה קורא את רבי חיים ומצווה עליו שיברך את החולה וברכתו נתקיימה והחולה נתרפא והבעש"ט היה אומר כי שורש נשמתו של רבי חיים היא מהיכל הרפואה.
הרה"ק ר' חיים מקרסנה זי"ע שאף הוא לעלות לארץ ישראל ואף יצא למסע ארצה דרך הים והיה אך פקדה אותם רוח סער גדלוה והספינה טבעה רבי חיים אומנם היה הניצול יחיד באותה הספינה, וחזר על עקבותיו. ובראותו בזה כעין סירוב משמים לעלייתו ארצה, מאוחר יותר צווה שלא לחקוק על מצבתו שום תאר מאחר שכפי הנראה אינו ראוי לעלית לארץ ישראל.