חלק מאיסורי בין המצרים ותשעת הימים נמשכים ביום זה, לחלק מהדעות רק עד חצות היום סדר המאורעות כך : ביום השביעי לחודש אב כבשו הבבלים את בית המקדש, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש, והיה נשרף במשך כל יום י' באב.
רבי יוחנן אמר, שאם היה חי באותו הדור, היה קובע את הצום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו.
ואכן אמוראים נהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ובעשירי באב. אולם להלכה קבעו את התענית בט' באב, מפני שהתחלת הפורענות הייתה בט' באב.
י' באב
ברם הואיל ורובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל למשוך את מנהגי האבלות עד חצות היום ונהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב.
בשו"ע כתב שהאיסור נמשך כל היום (שו"ע תקנח, א; כה"ח י), ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד עד חצות היום בלבד (רמ"א שם)
רוב האחרונים נמנו וגמרו שעד חצות גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר.
אך יש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל.