עלי לא ישתו "לחיים" | לכבוד הילולת רבי יעקב יצחק הורוביץ 'החוזה מלובלין' זצ"ל

בצלו הסתופפו אלפים ובניהם אדירי התורה שסייעו בידו להביא את אורו בלבות ההמונים ולצרפם לדרך החסידות. מהם נמנים היהודי מפשיסחה, רבי דוד מלעלוב, רבי בונים מפשיסחה, רבי משה טיייטלבוים מהאוהל, רבי יצחק מווארקי, ועוד רבים אחרים

עוד בחיי מורו ורבו הרבי אלימלך כבר החל לנהוג באדמו"רות תחילה ישב בעיירה לנצוט ומממנה עבר ללובלין ועד מהרה הפך ביתו לבית שמגדלים בו תורה וחסידות.

עוד בצעירותו היו מספרים שעצם את עינו שבע שנים רצופות, כדי שלא לזון אותן בשום דבר אסור. צדיקים אמרו עליו כי נתינה לו הסגולה לראות מקצה העולם ועד קצהו. תלמידו חביביו רבי נפתלי מרופשיץ אמר על רבו כי בשעה שבא אליו חסיד בפעם הראשונה שוטף הוא נשמתו ומזככה עד שתא ללא רבב.   

המחלוקת עם ראש הברזל

רב העיר של לובלין בשעתו היה מתנגד חריף לדרך החסידות שמו היה רבי עזראיל הורווביץ שנודע בכינויו 'ראש הברזל'

ומסופר שבלובלין היה איש יהודי אחד פשוט ועם הארץ אבל נפשו חשקה לזכות באיזו מצוה שהיא מה עשה הלך וקנה כמה וכמה מסרקות ובכל ערב שבת היה הולך לבית המרחץ ומחלק את המסרקות לעניים שיסרקו בהם את ראשיהם לכבוד שבת

הדבר נודע לחוזה מלובלין זצ"ל שאמר זוהי מצוה גדולה והלואי שיהיה חלקי עמו.

שמע רבי עזריאל הורביץ 'ראש הברזל' חייך ואמר בתלמוד מסופר כי בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה ואם ישנה איזו מצוה בחלוקת מסרקות לעניים בבית המרחץ הלא היה דוד המלך יכול לקחת אתו כפעם בפעם חבילות של מסרקות ולחלקם בין העניים שבבית המרחץ ולא היה עומד ערום בלי מצוה?

שמע החוזה מלובלין את קושיתו החריפה של רבי עזריאל ואמר יסלח לי רבה של לובלין אם אומר לו כי מרוב חריפותו שכח משנה מפורשת סנהדרין (כב) מלך ישראל אין רואים אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום ולא כשהוא בבית המרחץ ולפי זה הרי לא היה דוד מלך ישראל יכול לקיים מצוה זו של חלוקת מסרקות בשעה שנכנס להתרחץ כיון שבבית המרחץ שלו לא היה איש מלבדו.

עלי לא ישתו לחיים

ביום שמחת תורה ה'תקע"ה – (1814) נפל מחלון ביתו, החוזה שרד את הנפילה, אך גופו שותק, מקובל שאמר אז: מתנגדי הרבים לא יוכלו לשתות לחיים ביום שאלך לבית עולמי.

והיו דבריו לחידה, רק לאחר עשרה חודשים נפטר בתשעה באב

ת.נ.צ.ב.ה