במשנת החסידים מעלת 'השמחה' היא נדבך חשוב ביותר בסולם הדרגות, כך שגם בימי אבל וצער של חורבן הבית ידעו החסידים לפלס דרך בין הטיפות וללכוד רגעים של שמחה בבחינת וגילו ברעדה. אגדות רבות על מנהגם של חסידים לחתור לשמחה דווקא בימי האבל והחורבן הרי לנו שחלקן אמיתיות וחלקן בגדר השמצות פרועות. אך נדמה שלמנהגי השמחה 'בשבת חזון' אנו מוצאים דברים מוסמכים שמופעים בכמה מספרי החסידות.
תנועת החסידות בכלליות התאפיינה בין היתר 'באנטי פשט' 'ובמחשבה שניה', כלומר בהרבה מן המקרים הם ביארו דברים שלא כפי המקובל לפרש או כפי שהאדם מן המניין הבין אותם ככתבם וכלשונם. ושבת חזון יכולה לשמש כדוגמה.
רבים מן החסידים ביטלו את מנהגי האבלות של יהדות אשכנז. ובספרי חסידות רבים אנו מוצאים התבטאויות שדווקא שבת חזון היא שבת שמחה עוד יותר משאר שבתות השנה.
בגד חדש
את השמחה בשבת זו מבאר רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל על דרך המשל:
מעשה באב שקנה לבנו חביבו מלבוש יקר ערך, הבן השובב לא נזהר דיו והיה קורע ומבלה אותו. כך פעם אחת ועוד פעם אחרת. עד האב עשה לו לבוש שלישי ולא נתן לו ללבוש אותו רק גנזו ולפעמים רחוקות היה מראה לו הלבוש ואומר לו - ראה שאם תתנהג בדרך הישר ינתן לך לבוש זה ללבוש.
בספרו קדושת לוי כתב ששם השבת "שבת חזון", הוא לשון 'מחזה' שבשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, על מנת שהתעודד וישלים את מעשיו בשמחה ובכך ימהר ויחיש את בניין הבית.
שבת של רעוא דרעוין
רבי פנחס מנחם מפילץ (נכד החידושי הרי"ם מגור) מבאר שהסיבה שזמן המנחה של כל שבת הוא עת רצון (רעוא דרעוין) כי בימי החול זהו זמן של מידת הדין, וביום השבת יש כוח להפוך מידת הדין לרחמים ולכן יש עת רצון. אך שבת חזון שחלה בזמן של דין (תשעת הימים) הרי שכולה נהפכת למידת הרחמים. וכך הוא כותב בספרו 'שפתי צדיק':
שבת קודש זו עת רצון גדול. כמו בזמן מנחה של כל שבת קודש, מפני שהוא עת דין והשבת קודש מהפך הדין לרחמים. כן כל השבת הזו על ידי שהזמן עת דין, כל השבת קודש בחינת רעוא דרעוין.
הכי מאיר לפני השקיעה
הסבר מחודש ביותר מובא בשם רבי אברהם יהושע העשל מאפטא זצ"ל ששבת חזון היא סמוכה ונראית ליום החורבן ולכן דווקא אז האור הבהיר מתגלה במלוא עוזו.
וכך הוא כותב בספרו אוהב ישראל:
שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה וכו' ונשאלתי פעם אחת לבאר המדרש דאיתא שם לא היה יום מועד לישראל, כיום שנחרב בית המקדש. והוא פלא. ויש לומר בזה על דרך מאמר חז"ל (יבמות סב:) חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שיוצא לדרך. והמשכיל יבין...
הרי לנו ששבת חזון לפי הרבי מאפטא היא עת רצון מיוחד טרם היום הרע והנמר שאז יעזוב הבעל (הקב"ה) את אשתו (כנסת ישראל) ובשבת שקודם הם מתרועעים.
נוסעים לצדיק
דוגמא נוספת אנו מוצאים בחצר חסידות צאנז בה היה נהוג לערוך נסיעה לצדיק דווקא בשבת חזון. ובעל השפע חיים מצאנז מבאר (פרשת ויקהל תשמ"ב) ששבתות בין המצרים בצאנז היו שמחות יותר משאר שבתות השנה.
מהרה יבנה בית המקדש
רבי שלום מבראהין משושלת חסידות קודינוב מבאר באופן מתוק את הפסוק "עוד חזון למועד", כי הספוק מתנבא ובמבטיח לישראל ששבת חזון תיהיה למועד ויום טוב לעתיד לבוא.
הרחמן הוא יבנה לנו את בית המקדש.