כיכר השבת
אשרי מי שבא לכאן 

החשיבות בכתיבת חידושי תורה ודמות דיוקנו הפלאית של רבנו המהרש"א זצ"ל 

על מי מכריזים בשמים | מי הוא ידידו וחברו הקרוב ביותר של האדם | מדוע החכמים נקראים סופרים | שערותיו הארכות של המהרש"א | ומי כתב את חידושיו על קירות ביתו  (יהדות)

|
ציור דמיוני של מהרש"א מתוך ספר תולדות אדם של הרב ראובן מרגליות (1912) (צילום: ויקיפדיה)

לומדי דף הימי השבוע עסקו בדברי הגמרא המפורסמת (בבא בתרא יב):

כי הא [כמו מעשה] שיוסף בריה [בנו] של ר' יהושע חלש, אינגיד [חלה והתעלף] ולבסוף התרפא. אמר ליה אבוה [לו אביו]: מאי חזית [מה ראית]?

הוסיף לו הבן: ושמעתי שהיו אומרים שם: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

ועתה כתבו לכם

כתיבת חידושי תורה הייתה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מחזותו של התלמיד חכם ועוסק בתורה. וכמו שכתב בספר 'קב הישר' על דברי המשנה באבות 'קנה לך חבר' שהוא רמז כל הקולמוס העשוי מקנה שהוא יהא לך לחבר שתכתוב בו חידושי תורה.

וכן רבנו המרש"א כתב על דברי הגמרא כאן - יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתב יד, אשר על כן נקראו החכמים סופרים.

כאשר לומדים את דברי המהרש"א הללו מיד עולה דמותו מן התמונה המיוחסת לו בה נצפה המהרש"א יושב וכותב את חידושיו המופלאים

בתמונה המיוחסת לרן המהרש"א קשה להתעלם ממחלפות ראשו הארוך והאגדה השזורה בהם.

אשרי המאמין

האגדה הידועה מספרת כאשר המהרש"א כתב את חיבורו על הש"ס בלילות היה לו חבל קשור בתקרה ואת קצהו השני קשר לשערות ראשו כדי שאם ירדם ימשוך החבל את שערות ראשו ויתעורר ואנשי העיר היו מבזים את המהרש"א בשל שערותיו מכיוון שלא ידעו גדולתו.

אגדה נפלאה נוספת מופיעה בספרים בני זמנינו המספרת שבני עירו של המהרש"א לעגו לרבם על כך שלא גוזז את שערות ראשון ומעשה בשמש בית הכנסת בעירו של המהרש"א אותו שמש היה נוהג לבוא לבית הכנסת כל לילה לאחר חצות והיה קורא את כל התהילים במשך כל הלילה והנה לילה אחד בא אליו איש גבוה לבוש בגדי מלכות ושאלו היכן גר המהרש"א השמש קם והראה לו.

בלילה השני שוב בא איש אך הפעם לא גבוה אלא יפה תואר ויפה עיניים שגם ביקש לדעת מקום מגוריו של המהרש"א והראה לו

בלילה השלישי הופיע איש לבוש אבנט הפעם לא יכל השמש להתאפק ושאל מי אתה?

ענה האיש אני הוא אליהו הנביא

והוסיף לומר לשמש בלילה הראשון היה זה שאול המלך ובלילה השני דוד המלך וציוה הקב"ה את המהרש"א לדון את שאול על רדיפתו את דוד.

אך דע לך, ביום שתודיע את המעשה הזה מות תמות.

השמש הצדיק שראה את עלבונו של המהרש"א לא יכול היה לסבול זאת, למחרת כינס את רבני העיר ומנין אנשים והודיעם את כל אשר קרה. אמר השמש בסוף סיפורו ודע אני שאמות היום בגלל שסיפרתי לכם כל זאת אך מוכן אני לכך רק שלא נעליב יותר את רבנו שכל מעשיו בסוד קדושים.

כותלי ביתו יוכיחו

גם בשמו של מרן המגן אברהם ממפרשיו הנודעים של השולחן ערוך. נמסר שמסר נפשו למען כתיבת חידושי תורה, וגם תחת מחסור מחפיר שלח ידו בכתיבה:

וכך כתב הסופר אהרן מרקוס:

רבי אברהם אבלי מקליש (המגן אברהם) נאלץ לחבר את פירושו הנודע לשולחן ערוך בלשון קצרה המקשה את ההבנה, משום שמשכרותו בסך שלושה זהובים לחודש לא הספיקה לו כדי לקנות נייר. הוא נהג להעלות לראשונה את תורתו בכתב על גבי הקירות והעריבה.

הרב יששכר תמר ע"ה שהיה רב בתל אביב נודע גם בזכות ספריו על הש"ס בשם 'עלי תמר'. פרט מרתק בהקשר לשנוא שלנו מופיעה בחידושיו על מסכת שקלים (פ"ב ה"ה) שם הוא כותב אודות מעלתו של מרן המגן אברהם ובין הדברים כתב שם:

מהר"ם שיק ז"ל היה מרעיש עולמות לפסוק בכל ההלכות כהמג"א כי רבו בעל הח"ס סיפר לו כי בעל מחצית השקל אמר להגאון ר"נ אדלר כי ע"כ קרא לספרו מחצית השקל כי בנסתר אינו מבין את המג"א כלום רק בנגלה זכה להבין מחציתו וכו'.
ואכן יש להעיר כי המחה"ש לא העתיק רק הגמרא ודברי הראשונים, אבל רוב הספרים שמביא המג"א לא היו לו, והוא כתב כי סגנונו של המג"א הוא למופת אלא שנכתב בקיצור נמרץ מפאת שלא היה לו נייר מספיק לכתיבה, וכתב על פי רוב על גליוני הספרים החתוכים מהספרים שקבל מאת כורכי הספרים, ולפעמים שלא היה לו אף זה כתב בפחם על קיר המרתף שהיה גר בו, וכשנזדמן לו נייר מחק מה שכתב בפחם על הקיר והיה רישומם ניכר במרתף שגר בו בקאליש עד זמננו, וכשבאה השואה הנוראה כלתה את הכל, כן קבלתי מאבותי הרבנים והת"ח בני בניו.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות