1.
הוי עלוב ועניו לכל אדם ולאנשי ביתך יותר מכל אדם (תנא דבי אליהו)
2.
לפיכך יו"ד קטנה שבאותיות, אם אדם בא למקום שאין מכירים אותו יודה ויאמר אל תכבדוני כי לא למדתי (ספר חסידים)
3.
ונפשי כעפר לכל תהיה - כמו אדמה כפי שדורכים רומסים ומזבלים אותה כך תוציא פירות תפארה כן האדם. (רבי הרשיל מרימינוב)
4.
מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולים וקטנים, וכל אשכול שגדול מחברו נמוך מחברו - כך כל מי שגדול מחברו נמוך הימנו (ילקוט שמעוני)
5.
הטעם שיראי שמים דומים לדלועין (עיין ברכות נו) כשם שהדלועין גדולים יותר מכל פירות הארץ ועדיין אינם מתנשאים אלא מנמיכים את עצמם (רבינו ניסים)
6.
הדיוט זה אם משתמש בכלי שבור גנאי הוא לו, אבל הקב"ה כל כלי תשמישיו נשברים הם שנאמר: קרוב ה' לנשברי לב (ילקוט שמעוני תהילים)
7.
בתחיית המתים יקראו אותם על שמם על פי אלפא ביתא אברהם, בנימין וכדומה - אך מי שיש בו מדת ענווה יעמוד תחילה בתחיית המתים (אוהב ישראל)
8.
מעשה בבחור בעל גאווה שלא מצא שידוך, יעצו לו לעבוד על מידת ענווה, סבר וקיים. שוב הציעו לו בחורה אחת. אמר הרי הציעו לי לפני זמן ומחמת גאווה לא רציתי אותה. האם אקחנה עכשיו לאחר שיש בי כבר מעלה נוספת של ענווה? (ספרים)
9.
מי שהוא עניו אין הס"מ שולט בו ועל כן המזמור "שיר המעלות לדוד ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני" הוא מזמור קל"א בתהלים לומר שהס"מ שעולה בגימטריא קל"א אינו שולט בעניו (החיד"א בשם תלמידי האר"י ז"ל)
10.
ודילמא "תמים בדרכיו היה" (נח) פרש"י תמים בדרכיו "עניו ושפל רוח" (מסכת ע"ז)