לכן זיכני ה' בזש"ק | לכבוד יום דהילולא של בעל המנחת-יצחק רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל 

רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל נולד בדולינא בח"י אדר א' תרס"ב לאביו רבי יוסף יהודה זצ"ל את סמיכתו הראשונה לפסיקה קיבל בבית דינו של בעל המנחת-אלעזר ממונקאטש זצ"ל ומאוחר יותר הוסמך ע"י הגאון הגר"ש ענגיל זצ"ל.

בשנת תש"ח עבר לאנגליה שם שימש 22 שנים כגאב"ד מנטשסטר והקים עולה של תורה והלכה במקום. וממנו עוז ומגדל להוראה והלכה ומצודת תושבותיו נפרסה בכל קצות תבל.

בשנת תשל"ט נתמנה לאב"ד ירושלים מטעם העדה החרדית ומפורסם המעשה שאנשי ירושלים התלוננו קדם רבם מסאטמר ע"כ שבעל המנחת-יצחק לא מספיק קנאי לשיטתם.

רבי יואל זצ"ל השיב להם בשנינות:

קנאי לה' אפשר להיות בתוך 24 שעות, אך תלמיד חכם גדול כמו הרב וויס צריך ללמוד יובל שנים ברציפות.

וכך בענווה יתירה הוא מתאר זאת בהקדמת ספרו (מנחת יצק ח"ט)

זכרתי ימים מקדם בבוא אלי בעיר מאנשעסטער פקודת ובקשת מאיר עיני הגולה רבן של ישראל וקדישו צדיק דורנו מרן כ"ק אדמור מסאטמאר זיע"א גאב"ד העדה החרדית הקדישה לעלות להר הקדש ירושלם ת"ו לשבת על כס הרבנות

והוא באחד באמור אלי לעזוב את ארץ העמים ולקבל עול ההנהגה הציבורית בקרב שלומי אמוני ישראל בעיר קדשנו ותפארתנו כי שם מקומי האמת אגיד כי יראתי מפני הכהונה הזאת בהר הקדש ת"ו יגורתי לקבל עלי משימה קדושה זו בעלות על לבי דמות דקנם של גאוני ימצוקי ארעא קדישא נ"ע אשר לפנים ישבו בה כסאות למשפט אדירי התורה חיקקי ישראל אראלים ומצוקים אשר כל העולם חל מפני אור תורתם וקדושת עבודתם...

נסתלק ביום י"א בסיון תמש"ט בן פ"ז שנים ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ספריו שו"ת דברי יצחק מנחת יצחק י' חלקים ומנחת יצחק על התורה ועל המועדים מהוים ספרי יסוד בבתיהם של מורי ההוראה ורבני הדור

דבריהם הם זיכרונם

בספרו על התורה הוא מבאר את הפסוק בפרשה (בהעלותך) על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה.

כבר עמדו המפרשים על כפילות הלשונות: את משמרת ה' שמרו ושהיה על פי ה' ביד משה מי לא ידע בכל אלה?

וי"ל שבא כאן הכתוב לגלות ענין מסעות בני ישראל וחנייתם במדבר שהיה לצורך גדול כמבואר במכילתא: לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר, אמר הקב"ה: אם אני מביא עכשיו ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו וכרמו והן בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר מ' שנה שיהיו אוכלים מן ושותים מי הבאר והתורה נבללת בגופן.

כי דור המדבר שהיה כלול בהם שרשי נשמות ישראל מכל הדורות השיגו כל א' וא' החידושים השייכים לשורש נשמתו וכל מה שעתיד להתחדש בה עד סוף כל הדורות הם בנויים על יסוד הקבלה שקבלו דור הראשון ממשה רבינו ע"ה ולכך הי' צורך שכל הדור ההוא יעסקו בתורה כדי שיתגלה על ידם כל חלקי התורה וזהו על פי ה' ביד משה שמרמז על העיסוק בתורה הקוה עבורם ועבור כל הדורות הבאים .

יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ

בספר באר-החיים מרבי אלימלך בידרמן מביא מעשה נפלא אודות בעל ההילולא וזה לשונו הנעים שם:

מעשה נורא אירע עם הגה''צ רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל גאב"ד ירושלים ת"ו ובעל ה'מנחת יצחק' בבחרותו יצא שמו לשם ולתהילה בכל הארץ כבחור עילוי מופלג וע"כ חיפשו עבורו עזר כנגדו הראויה לו ואכן לאחר זמן מה הציע לו אחד השדכנים כלה נאה וחסודה מעיירה אחרת ולאחר חקירות ודרישות שמעו שהיא אכן ראויה לשמה וכדרך העולם בימים ההם גמרו את השידוך ע''י שליח מבלי שהחתן ומשפחתו יראו את הכלה.

ויהי קודם החתונה הגיע החתן עם הוריו לעיר שהתגוררה בה הכלה אולם כאשר ראתה אמו את הכלה נבהלה מאד כי היתה בעלת מום ולא הסכימה בשום אופן לקיים החתונה ודרשה מבנה לעזוב את השידוך תיכף ומיד ומצד ההלכה היו יכולים לעשות כן מפני שהשליח לא היה יכול לקדש ולשדך עבורו אשה כזו דהכי קיימא לן, ועוד לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.

אולם הבחור לא הסכים בשום אופן לבייש בת ישראל ובתוקף אמר להוריו שהוא הולך לישא אותה ואחר החתונה יראה כבר מה לעשות והגם שהם התעקשו וסירבו לקבל החלטתו עמד הבחור על שלו ודרש לערוך את החתונה כמתכונתה וכך הוה שנשא אותה והוליד ממנה את בנו יחידו ה''ה החסיד רבי בעריש וויס המתגורר כיום בעיר מנשסטער שבאנגליה

לאחר כמה שנים פרצה המלחמה הנוראה והיא נספתה על על קידוש ה' ונשא את בתו של הרה''ק מוואסלוי זי"ע ובזיווג שלישי נישא לבתו של הרה''ק האמרי חיים מויז'ניץ זי''ע אך לא היה לו מהם זש''ק.

כשסיפר המנחת יצחק סיפור זה נענה ואמר לאחר כמה שנים מנישואי הראשונים נתברר שעל פי דרך הטבע הייתי צריך להישאר ערירי וברור לי ללא כל ספק שזכיתי לבן אחד מזיווגי הראשון וממנו נבנו דורות יראים ושלמים בליעה"ר רק כשכר על שלא גרמתי לבייש נערה מישראל כי בשכר שוויתר משלו לפנים משורת הדין זכה לשם ושארית ולפליטה גדולה.

ת.נ.צ.ב.ה