1.
אדם מזכה את הרבים הריהו זוכה להצלחה בחינוך ילדיו וזהו שנאמר תהילים ל"ז כל היום חונן ומלווה וזרעו לברכה (החתם סופר בהקדמת ספרו)
2.
המזכים ישראל לשמים לסגור חנויות בערב שבת ולזרז על הדלקת נרות יזכו עבור זה לבנים גדולי ישראל למדרש שאלקנה כשהיה עולה לרגל בכל שנה היה מכוין בכל פעם לזרז את ישראל שהם ג"כ יזכו במצווה זו לעלות לרגל וא"ל הקב"ה כוונתך לזכות את ישראל אני אוציא ממך בן שיזכה את ישראל לפני וזכה ויצא ממנו שמואל (משנה ברורה סי' רצו סק"ב ובשער הציון שם)
3.
יזהר כל אדם לצוות את אשתו שתעשה כל יום נט"י לילדים הקטנים אפילו שהם יונקי שדים מפני שלפעמים פושטים ידם ונוגעים במאכלים ויטמאום שתשרה סט"א על המאכל ההוא וגם מנהג זה הוא סגולה טובה לקטנים כדי שיגדלו בטהרה ויהיו גדולי הקדש כנזכר בחסד לאברהם (בן איש חי פרשת תולדות אות י')
4.
לגור בין בני תורה סגולה לבנים טובים שלגור בשכונה של תורה או בקרבת מקום קדוש מתברך בבנים שכתב שם ברוך מבניס אשר ואמרו רבותינו ז"ל ספרי שם וז"ל אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר עד כאן ומצינו לך (אור החיים)
5.
להבדיל על כוס של 'יין' (בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל)
6.
על ידי שהאדם מצטער ובוכה ומוריד דמעות על מיתת צדיקים זוכה להוליד בנים צדיקים ומוליד בנים צדיקים כמו אלו שמתו (דרשות חת"ס)
7.
אמר אם מדברים (עוסקים) בשידוכים ואין מתכוונים לממון הוא סגולה לבנים טובים (מהר"א מבעלזא זצ"ל)
8.
תנא דבי אליהו מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר והיו לו עשרה בנים מאשה אחת ששה זכרים וארבע נקבות ובכל יום היה מתפלל ומשתטח ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבא אחד מהם לידי עבירה ולידי דבר מכוער אמרו לא יצאת אוותה שנה שלמה עד שבא עזרא והעלה הקב"ה את ישראל מבבל והעלה אותו כהן ולא נכנס הכהן לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ובני בניו עד חמשים שנה ואחר כך נכנס לעולמו (ילקוט שמעוני תהלים)
9.
שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתו קלעי שערי (יומא מז)
10.
ונסיים בלשון הנפלא והמיוחד של הפיוט בשחרית ליום א' דשבועות שחיברו הראשונים כמלאכים על כל עשרת הדברות וזהו הפיוט 'על מצות כיבוד אב':
טוֹעֲנֶיךָ עַל שִׁכְמְכֶם כְּאָמָּנִים
יְגִיעֵי בָּךְ שְׂבֵעֵי אוֹנִים
כְּאֵב אִם יִקְרָאֲךָ הֵם מִתְעַנִּים
לְיִרְאָתְךָ שֶׁדַּי אוֹתְךָ מִפְּנִים
מִצְווֹת וְדוּת לוֹ מִתְבּוֹנְנִים
נַחֲלָתֵךְ הוֹן וּבַיִת לָךְ מַקְנִים
סוֹמְכִים לְךָ עֵזֶר וּמִתְחַנְּנִים
עֲשֵׂה חֶפְצָם וְלֹא תָּעֵז פָּנִים
פֶּן יַעֲמִידוּךְ לִפְנֵי דִּינִים
צָפָה דַּת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בְּבָנִים
קָהָל פָּן תַּעַזְבֵם לְעֵת זְקוּנִים
שַׁרְתֶּם כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִים
תִּפְלָתָם קַח וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים