הברכה הראשונה בפרשת השבוע (בחוקותי) היא אודות הגשמים . אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם. רש"י פירש: בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי רביעית ובלילי שבתות.
אך ישנם זמנים נוספים שהגשם לא מביא איתו ברכה. המשנה במסכת תענית (פ"א מ"ז) יצא ניסן ובאו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב, יז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר.
על פניו נראה פשוט שגשמים היורדים בחודש אייר הם סימן קללה. בדומה לשיטת רבי מאיר - עד אימתי שואלין את הגשמים ר"י אומר עד שיעבור הפסח, ר"מ אומר עד שיצא ניסן. וכן משמע מרבינו חננאל במקום ומראשונים נוספים על אתר.
אך בירושלמי וכן הרמב"ם בעקבותיו כתבו (הלכות תעניות פ"ג ה"ט) יצא ניסן 'שלתקופה' והוא כשתגיע השמש לתחילת מזל שור – אין מתענים, שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה. וכן כתב גם בטור. במילים אחרות : ניסן של ימות הלבנה = חודש ניסן שונה 'מתקופת ניסן' של חמה שהם עונות חקלאיות ולא על פי קביעת חודשי השנה. והנפק"מ לדינא הוא עד מתי מתענים על העדר גשמים.
עוד עניין חשוב הביא ברי"ף בשם הירושלמי שגשמים בניסן הם סימן קללה רק אם לא ירדו גשמים בחורף כלל, אך במידה וירדו כבר גשמים בחורף אינו סימן קללה.
אמר רבי שמואל בר רב יצחק הדא דת אמר בשלא ירדו להן גשמים מכבר, אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הן.
הגשם בארץ ישראל
בארץ הקודש אנו רגילים לגשמי ברכה בעונת החורף ואילו זמן הקיץ שרבי וצחיח. אך המקומות רבים בעולם הגשם הוא אורח קבוע במשך כל השנה כולה, ובמקומות אחרים מרבית המשקעים יורדים דווקא בקיץ כמו הודו ופקיסטאן. השוני הקוטבי הזה נובע בעיקר מסיבות של מיקום. ארץ ישראל ממוקמת כך שחלקה הדרומי הוא בעל אקלים מדברי ויבש וחלקה הצפוני הוא ים תיכוני בעל אקלים ממוזג.
התפתחות עננים בעונת הקיץ נהדפת 'בין השאר' בגלל לחץ גובה בשכבות העליוניות של האטמוספירה מה שנקרא 'הרמה הסובטרופית' שנוצרת בימות הקיץ מחום שמש של 90 מעלות עם הקרקע (השמש מעל הראש. בניגוד לעונת החורף אז השמש ממוקמת בזווית שונה) והאזור מתחמם ביעלות מרבית, האוויר מתחמם ונעשה קל ועלה למעלה בחוזקה ובעקבות אותה הצטברות של אוויר חם נוצרת רצועה מדברית שחוסמת את גשם.
התגברות גשמי קיץ בשנים האחרונות
באתרו של בועז דיין - חזאי ומנהל את אתר 'מזג האוויר בישראל' מציין שמנתוני האקלים של גשמי קיץ בישראל ניתן לראות שהם נעשים תכופים יותר יותר, יתכן שמדובר בשינו אקלימי - אפקט החממה.
עליית הטמפרטורה בשכבות הנמוכות גוררת אחריה עלייה גם בלחות, כאשר האוויר לח מאוד וגם חם מאוד הוא עשוי להמטיר גשם. כמו גם חדירת אוויר קר בשכבות גבוהות עשוי לעשות את העבודה וליצור גשם.