יומא דהילולא של רשב"י זיע"א כבר מתקרב והשנה העלייה לציון הקודש נחסמת בפני כלל ישראל בשל המצב הביטחוני.
לא כל השנים התאפשרה העלייה להר מירון ובעבר מסיבות דומות להיום היא אכן הייתה מוגבלת. כמו למשל בשנת תשכ"ז (1967 למניינם) רגע לפני שפרצה מלחמת ששת הימים והמצב בגבול הצפני מתוח מאוד בעקבות פעילות חבלנית של סוריה ולבנון.
בכל אותם שבועות שקדמו להילולא העלייה למירון הייתה מוטלת בספק עד להודעה של משרד הדתות:
אך למרות הביטול הרשמי של ההילולא בציון הרשב"י במירון עם צאת השבת כ-400 איש עלו להר וקיימו את הילולא בעננת המצב הביטחני החמור.
אך המניעה מעלות בהר הייתה מוכרת, ולאורך ההיסטוריה נהגו בני הישוב הישן לפקוד בל"ג בעומר את קברו של 'שמעון הצדיק' שבירושלים. מנהג קדום זה מוזכר בכל יומני ארץ ישראל בני התקופה כמו למשל בלוח ארץ ישראל משנת תרנ"ז כתב:
"בליל ל"ג בעומר יחוגו יושבי צפת את חג הילולא דרשב"י על קבר אשר בכפר מירון ואנשים לאלפים מקצות ארץ אטיא ואפריקה יעלו להחג הזה ויושבי ירושלים ילכו בו ביום להשתמח ולהתפלל על קבר שמעון הצדיק".
עדות מוקדמת יותר (שנת תקצ"ה) לאותו מנהג מוזכר בספר חבת ירושלים:
"ושמחת ל"ג בעומר בקבר שמעון הצדיק עין לא דאתה ומה נאה לראות שמחת תגלחת בני ישראל שעושים שמה על המישור לפני המערה ומה דאו לשמוח ביום זה אלא נתקנאו ביושבי צפת ומיוון ('חבת ירושלים' ר' חיים הורוויץ התקצ"ה)".
ספרים רבים ביארו את עניין העלייה לשמעון הצדיק בל"ג בעומר כפתרון 'מקומי' היות שהעלייה באותם ימים לגליל הייתה מסע מפרך אף למטיבי לכת ובהעדר אמצעיים הסתפקו בני הישוב הישן לעלות לקברו של שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה שבירושלים.
אך רבים אחרים ציינו שעניין התגלחת (חלאקה) אצל שמעון הצדיק כבר מוזכרת בגמרא (נדרים ט)
"אמר (רבי) שמעון הצדיק וכו' פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו: בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה? אמר לי רועה הייתי לאבא בעירי הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם אמרתי לו רשע כו' העבודה שאגלחך לשמים. מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו אמרתי לו ''בני כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל".
תיאור נפלא על הנעשה בל"ג בעומר בקברו של שמעון הצדיק אנו מוצאים בספר 'שערי ירושלים' שנת תרנ"ח ובו המחבר כותב לאחיו שבגולה:
"המנהג הנהוג בירושלים ללכת למערת שמעון הצדיק בל"ג בעומר לפני המערה יש מישור גדול מלא עצי פרי תנובה ועושים תגלחת לבניהם כשיתמלאו שלוש שנים ללידתם אוכלים ושותים כיום מועד ממש ועומדים צפופים מרוב העם אחר כך נכנסים למערה עד שתתמלא ודולקים שם נרות הרבה יצאה כת ראשונה נכנסה שניה וכך כל היום ההוא מדליקים נר נשמה ומנדבים שמן למאור".
זכותו תגן עלינו, אמן.