בספרים הקדושים הרבו להזכיר שחודש אייר מסוגל ביותר לרפואה שלימה ובריאות איתנה. ושמו מרמז על כך - איי"ר נוטירקון אני ה' רופאך.
הסגולה שבחודש אייר כבר מוזכרת בגמרא במסכת שבת (קמז ב) שם נאמר במפורש שיש קשר סגולי בין חודש אייר לרפואה.
אמר שמואל - כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו [כל שיקויים של רפואה מן הפסח ועד העצרת מועלים הם].
ובפירוש תפארת ישראל על המשניות (קידושין פ"ד -בועז) כתב על חודש אייר דבר פלא:
כידוע לחכמי הטבע שכל בריאות הנולדים באביב, ויהיה אדם או בהמה או עוף, הוא גוף יפה בריא וחזק יותר מהנולדים בשאר עתות השנה. ואמרו שבאביב כל האדם והברואים הם חזקים יותר מבכל שאר עתות השנה, ולכן אז הזמן נאות לרפואה, ואמצעותו של אביב הוא חודש מאיוס, הוא היותר מסוגל לזה, וכן אמרו חז"ל [שבת קמ"ז ב']. כולהו שקיינא מדבחא עד עצרתא.
בספר בני יששכר (מאמרי חודש אייר) כתב שחודש אייר הוא המסוגל לרפואה כי באותו חודש ירד מן לבני ישראל במדבר:
"טעם שחודש אייר מסוגל לרפואה כי כל החולשות והחולאים באים על פי רוב מן המאכלים שאינם לפי מזג האדם ובחודש זה התחיל לרדת המן לחם אבירים לחם הנבלע באיברים ולא היה בא מזה שום חולי ושום מכאוב נמצא בחודש הזה נתרפאו כל החולאים לכן נשאר טבע קיים שהחודש הזה סגולה לרפואה".
דבר מרתק נוסף אודות חודש אייר וסגולתו הרפואית נמצא במהרש"א יבמות (סב) שם הגמרא מספרת אודות פטירתם של תלמידי רבי עקיבא: אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה... תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת.
והמרש"א במקום כותב: ואמר שמתו בין פסח לעצרת להורות שמתו בהשגחה, כי הוא הזמן ממוצע לבריאות וקרוב לרפואה כדאמרינן בשבת כל שקייני טבא בין דיבחא לעצרתא.