בזוהר הקדוש כתב שימי הספירה הם ימי טהרה לקראת חג מתן תורה, ושבעת השבועות שבין פסח לעצרת הם מכוונים כנגד ז' ספירות עליוניות המוזכרות בספר יצירה, אלו אותן ז' ספירות שבהם מתגלה הקב"ה בעולמנו הגשמי, 'ספירות' שפעמים רבות מכונות גם 'מידות'.
בספרים הקדושים נאמר שאותן מידות אינן נחלת העולמות העליונים בלבד או לאותם אנשים ששבילי רקיע נהרין להם. ז' המידות נמצאות גם בנפש האדם באופיו ובטבעו ועליו לתקנם כדי לתקן את עצמו ואת העולם כולו.
בספר שערי קדושה של רבי חיים ויטאל זיע"א כתב שתיקון המידות לא מוזכר בתורה מפני שהן הכנה וכלי-קיבול לתורה עצמה בבחינת 'דרך ארץ קדמה לתורה', ובימים אלו אך טבעי שיעסקו ישראל בתיקון מידותיהם לקבל את התורה ברצון 'כעבד השואף לצל' כלשונו הנודעת של בעל החינוך.
כפי שנראה תיקון המידות הוא בשני מישורים כמו שכתב בספר התניא: שלכל יהודי יש שתי נפשות, נפש אלוקית ונפש בהמית ולכל אחת מהם יש שבע מידות לתיקון ועיקר העבודה של ימי הספירה היא בעצם כפולה, מצד אחד לתקן ולהכניע את המידות של הנפש הבהמית ומנגד לרומם ולפאר את המידות של הנפש האלוקית.