פרשת השבוע 'מִשְׁפָּטִים' כוללת 53 מצוות, ומפרטת שורה ארוכה של דינים הקשורים בין אדם לחברו כגון: דיני עבד העברי, עונשים המוטלים על רצח, חטיפה, אונס, גניבה, נזיקין, הלוואות ועוד.
בדיני נזיקין כתוב: וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב.... רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא".
מסופר על יהודי שהגיע לצדיק בבכיות כשהוא מתאר את מצבו הרפואי החמור של בנו. בקול חנוק מדמעות ביקש רחמים על בנו החולה. "הרופאים כבר נואשו, וקבעו שאין לו כל סיכוי לחיות" התייפח.
הזדקף הצדיק ואמר: "כל סמכותם של הרופאים נובעת מכך שהתורה אמרה בפרשת משפטים "ורפא ירפא". חכמינו זיכרונם לברכה למדים מכך: "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות".
תפקיד הרופא הוא לרפא, ועלינו לשמוע בקולו בכל הנוגע לתהליך הריפוי, אך כאשר הרופא שם את עצמו במקום הקדוש ברוך הוא ומתחיל לקבוע מי יחיה ומי לא יחיה, הרי שהוא מועל בתפקידו – כי אין לו סמכות לכך.
לך לביתך ובטח בהקב"ה שישלח לבנך החולה רפואה שלימה למעלה מדרך הטבע".
חד וחלק: כָּל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, נוֹטֵל אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים מֵחוֹלָיו.