היציאה אל דרך חדשה מלווה בפחדים רבים, ככל שהדרך חדשה יותר החשש מהלא נודע גבוה יותר ובצדק, פעמים רבות השגרה והמסלול הקונבנציונאלי אינם מתאימים עוד, וההכרח לא יגונה, ונאלצים לעשות שינוי בחיים, אחד מאותם מומנטים הם רגעי התובנה של בחור צעיר או אברך צעיר שחש צורך לצאת מבית המדרש אל עולם המעשה או אל מסלול תואם למידתו ואישיותו, פרשתנו פרשת ויצא... נותנת כלים נפלאים לצלוח דרך זו.
יעקב אבינו יוצא מבית המדרש אחרי 14 שנים של שטייגאן ללא הפסקה, שטייגאן ברמה שלא היה לו חדר בפנימייה והדבר היחיד שהוא הכיר זה את הסטנדר בבית המדרש, כאשר הוא מרגיש טעון די בשביל להתחתן כמצוות הוריו, הוא יוצא לדרכו, עם חשש גדול של ירידה ברוחניות מחוץ לישיבה, וכן החשש ממש את עצמו מהר מאוד, ולראשונה אחרי 14 שנה יעקב מוצא את עצמו לראשונה הולך לישון... המשבר הראשון מחוץ לבית המדרש...
אבל אז מגיע החלום, חלום שכולו נבואה מיוחדת במינה, נבואה שנותנת לו הוראות לכל החיים שלו, ויעקב מתעורר ואומר את המילים הבאות: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" מה הכוונה ואנוכי לא ידעתי, חוסר ידיעה בדרך כלל מגיע אחרי שיש מיידע בסיסי כלשהו ובהתעסקות בנושא אתה מגלה שיש לך חוסר ידיעה, אבל מה יעקב אבינו לא ידע פה? ואז מוסיף יעקב ואומר: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" וגם דבריו אלו לכאורה לא ברורים, מה ביאור כפל המילים "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם.. וזה.."? ועל מה יעקב מתכוון בית אלוקים ועל מה שער השמים?
אלא- יעקב אבינו יוצא מהבית מדרש בחשש נוראי של ירידה ברוחניות, ואכן החשש מתממש ברגע שהוא הולך לישון, אבל או אז יעקב מקבל נבואה בחלום ורואה מלאכי אלוקים וכל זה מתרחש דווקא מחוץ לבית המדרש, וכשיעקב מתעורר הוא אומר "לא ידעתי שגם מחוץ לבית המדרש אפשר לקבל נבוא ולהגיע לכאלו דרגות" מוסיף יעקב ואומר ומצביע לכיוון בית המדרש שלמד שם 14 שנה ומכנה אותו ואומר "אין זה כי אם בית אלוקים" אבל פה מחוץ לבית מדרש "זה שער השמים" ניתן גם מחוץ לבית מדרש להגיע לדרגות קדושה גבוהות. (ע"פ הבעל שם טוב בפרשתנו)
יעקב ממשיך בדרכו ונופל על אחד האנשים המושחתים ביותר בתנ"ך שבסופו של דבר הופך להיות חמיו, דווקא יעקב איש תם יושב אוהלים נאלץ להתמודד עם אדם רע ומושחת נרקיסיסט קיצוני, כאשר יעקב עובד עבור רחל את 7 השנים הראשונות אומרת לנו התורה "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ."ליעקב קשה המעבר מהבית מדרש לחיי העבודה אבל הוא מסתכל כל הזמן אל היעד שזו רחל והכל הופך לו לקל, היכולת להסתכל אל היעד הברור מקל על הדרך, כשהיעד לוטה בערפל הדרך קשה עד בלתי אפשרית, ואז מתרחש אירוע שאמור לשבור את יעקב פיזית מנטלית ואמונית, בבוקר יעקב מגלה שכל ה7 שנים היו לא אל היעד שהוא ציפה:
"וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה, מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה" –
הפעם משתנה הסדר, אין לו עוד נקודת יעד, הוא מקבל את רחל אחרי שבוע השבע ברכות אבל תוך כדי הבטחה שהוא יעבוד עוד 7 שנים בשביל רחל, חז"ל מדגישים לנו שכמו שהראשונות היו באמונה גם גם אלו היו באמונה, ולא רק באמונה בבורא עולם אלא באמונה של נשאת ונתת באמונה, ליעקב היה את כל הצידוקים שבעולם לשקר על לבן, ויעקב יודע לעבוד עם שקרנים כפי שהוא העיד על עצמו, אבל יעקב עובד עוד 7 שנים באמונה בבורא עולם שכולל גם נשאת ונתת באמונה, אבל הקושי הגדול פה זה לא לעבוד באמונה- יעקב איש תם... הקושי הוא ש-7 שנים הללו אינם עבור יעד שיש בסופו, היעד הפעם כבר מומש הוא נשוי לרחל כבר, הוא רק צריך למלא את הבטחתו לחמיו השקרן, וכשהיעד הוא כזה הדרך אמורה להיות קשה, אך יעקב עושה את זה כמו הראשונות בתמימות.
אז איך יעקב שורד את כל הקשיים הללו, איך הוא מתמודד עם קושי שמוביל אותו לעוד קושי, וכל חייו מלאים בקשיים וניסיונות קיום בלתי פוסקים עוד בהיותו במעי אימו, ועד כמעט יומו האחרון, יעקב חי בתמימות עם בורא עולם בכל מקום שהוא נמצא הוא לא נפרד בפנימיותו מההוויה הרוחנית, הוא מביא את חיי התורה והאמונה של אל חיי המעשה, הוא לא מפריד בין העולמות, היכולת לחבר את העולמות מחייב מראש לימוד תורה כזה שמעניק כלים שכאלו, כלים שיאפשרו בעת הניסיון בשיגרה הקלה והקשה לדעת מה רצון בורא עולם שאני אעשה עכשיו, כשזוהי התורה הנלמדת מראש בהגיע עת ניסיון המוח והלב יורו את דרכם דרך רצון ה'.
בסוף הפרשה יעקב מקבל תזכורת להנהגה זו שהוא פגש בצאתו מבית המדרש, שאכן יש אלוקים במקום הזה מחוץ לבית המדרש, "וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹקיםוַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹקים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַחֲנָֽיִם" יעקב מגלה בהתפעלות שנכון יש מלאכים בבית המדרש בארץ ישראל, ויש מלאכים מחוץ לבית המדרש בחיי המעשה, אבל יש גם את המלאכים שבדרך, את אלו שמלווים אותך במעברים, את מלאכי הדרך, הם לא בהכרח זהים למלאכי ארץ הקודש ובית המדרש, וגם לא לאלו של חיי המעשה, אבל הם מלאכים בתואר מלאכים ותפקידם ללוות את האדם בדרכו... אפשר לנסות להתעלם מהם אפשר לספר עליהם סיפורים אבל בתכל'ס הם נמצאים במקומות המסוכנים ביותר, המורכבים ביותר, בדרכים, ושם מלווים את האדם, איזה מלאך יותר חשוב של הארץ של חוץ לארץ או של הדרכים... אינני יודע.
עלינו לזכור שאברהם ויצחק עברו ניסיונות קשים מה שהכשיר אותם לתפקיד האבות הקדושים, יעקב לעומתם לא עובר ניסיונות קשים מוגדרים כמותם, אלא מערכת חיים כזו המשלבת בתוכה ניסיון ועוד ניסיון, ודווקא תבנית זו הכתירה את יעקב אבינו בתואר "בכיר האבות" כי יותר קשה ומורכב לחיות בשגרה ובמעשה בניסיונות ובאמונה מאשר בפרקי זמן וניסיונות מוגדרים.
משכך נמצאנו למדים שפרשתנו מעניקה כלים ותובנות לחיים:
א. ניתן להגיע לדרגת שער השמים גם ואולי דווקא מחוץ לבית המדרש
ב. הדרך להצלחה נעשית לקלה כשהיעד ידוע וברור ולא לוטה בערפל
ג. לפעמים היעד כבר מומש ולכאורה המוטיבציה יורדת ועדיין יש צורך לבצע את המטלה- באמונה!
ד. הדרך לצלוח את הכל זה מראש ללמוד תורה ולחיות באמונה עם כלים מעשיים שיהיו רלוונטיים לרגעי ההתמודדות ולא רק תאוריה.
ה. לראות ולחפש את מלאכי הדרך המלווים במקומות מסוכנים, ומלאכתם חשובה לא פחות ואולי יוותר מאלו שבתוך המקומות המסומנים והמוגדרים.
ו. הדרך להגיע לדרגות הגבוהות זו דווקא מתוך ניסיונות רבים ואולי לא בהכרח גדולים אבל כולם באמונה.
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין