מנתוני סקר מקיף שערך אתר כיכר השבת, בשיתוף 'קיימא', עולה כי רוב עצום מקרב הנשאלים החרדים חוששים מסכנה רוחנית הנשקפת לצעירים בעקבות משבר הקורונה.
כידוע, תקופת הקורונה הביאה עמה אתגרים וחששות שונים ומגוונים, בריאותיים, כלכליים וחינוכיים, כמו גם אתגרים וחששות רוחניים וקהילתיים. בסקר, בו השתתפו כ-1,000 משיבים, הובע על ידם החשש מפני סכנות דתיות ורוחניות בעקבות התקופה ואתגריה, הכוללים סכנה לבחורי ישיבות, בנות סמינרים וילדים.
This browser does not support the video element.
הרוב המכריע של המשיבים (91.2%) ציינו, כי יש לחשוש מפני סכנה רוחנית לבחורי ישיבות בעקבות המצב. כאשר המשיבים התבקשו לציין מהו החשש הגדול ביותר שלהם, 27% ציינו התרחקות מאוירה רוחנית ורפיון בקיום מצוות.
כ-18% מהמשיבים ציינו כי חששם הגדול בתקופה זו הוא מנשירה ועזיבת הדרך; אחוז דומה של משיבים ציינו כי החשש הגדול ביותר שלהם הוא "מפני הבטלה".
גם פגעי הטכנולוגיה מדאיגים חרדים רבים: 14.5% מהמשיבים בסקר ציינו כי הם חוששים מאוד מהיסחפות אחר רשתות חברתיות, שעלולה לסכן את הרמה הרוחנית של הבחורים החרדים.
חשש משמעותי נוסף הוא פגיעה בלימוד וברצף הלימוד (12.3% מהמשיבים), חששות נוספים שעלו בין המשיבים הם מפני התחברות לחברים שישפיעו לרעה, יציאה לצבא ואקדמיה, וערעור היחס לקהילה ומנהיגיה.
כצפוי, החשש מסכנה דתית ורוחנית אינו רק ביחס לבחורי ישיבות אלא גם באשר לבנות הסמינרים: על השאלה האם יש לדאוג מסכנה רוחנית עבורן, רוב המשיבים (77.4%) ענו בחיוב.
גם ביחס אליהן, החשש הגדול יותר הוא מפני התרחקות מאווירה רוחנית ורפיון בקיום מצוות (כ-33%). השימוש בטכנולוגיה וההתקשרות לרשתות החברתיות עלו אצל כ-25% מהמשיבים, והחשש מפני נשירה ועזיבת הדרך אצל כ-16 אחוזים מהמשיבים.
שאלה נוספת שזכתה לרוב עצום, היתה האם יש לחשוש מפני סכנה רוחנית לילדים דווקא. הרוב (82.5%) ענו בחיוב, כאשר גם באשר לצעירי הצאן ניכרה החלוקה לסכנות הבאות: התרחקות מאוירה רוחנית וריפיון בקיום מצוות (39.5%), פגיעה ברצף הלימוד (כ-25%) ושימוש בטכנולוגיה (כ-22%).
להצבעה בסקר לחצו כאן
כזכור, בדיון בכנסת הציג אבנר בן שושן, מנהל תחום חרדים בעמותת 'עלם' לנוער בסיכון, נתונים מדאיגים מהם עלה, כי כ-30% מבחורי הישיבות נמצאים ללא מסגרת מאז תחילת משבר הקורונה.
"מתוך 80,000, כעת 24,000 נמצאים ברחוב. בתפר בין המשרד לבין הרשות לבין הקהילה החרדית. אנחנו רואים שיש פער בדיוק של המענה, ויש חוסר באנשי מקצוע שיכולים לעשות את עבודת האיתור - דבר שמעצים את הקושי", הסביר בן שושן.
לפניה לכתב: Elid@kikar.co.il
הצגת כל התגובות