תלמיד הישיבה שהיה על קו ה-304 שהתהפך לפני שבוע בכביש 443, משה עטיה, מדבר על רגעי החרדה בזמן התאונה הנוראית ועל הסיוטים שנמשכים גם בלילות.
"ישבתי מאחורה בצד שמאל", סיפר משה בראיון ל'ישי ורבינא בכיכר': "הייתי מנומנם. האוטובוס נכנס במשהו וסטה ימינה איבד שיווי משקל. ברגע שהוא נתקע תפסתי בכיסא ישר.
"חטפתי מכה בלחיים ובעין נכנסו לי רסיסים. קפצתי החוצה מהשמשה האחורית חבר שלי נסע איתי לישיבה באותו היום, הוא ישב בצד השני שסמוך לדלת ומצבו מוגדר בינוני עם שברים בגולגולת.
"רוב הנוסעים הצליחו לצאת תוך פחות מדקה מתוך האוטובוס. לא ראיתי את הגדר שנכנסה בתוך האוטובוס ולא הבנתי באותו שלב שיש הרוגים".
לדבריו: "באמצע ומקדימה נפצעו יותר קשה. צעקתי לחבר שלי בניהו בניהו לראות איפה הוא. היה מרווח בין האוטובוס לרצפה לשם הוא נפלח. אני ועוד אדם הוצאנו אותו מתחת לאוטובוס".
"עדיין יש לי כאבים בצוואר ובגב מהתאונה", מספר משה: "בדרך לבית חולים שמעתי שיש הרוגים אמרו לי זה נס שיצאתי מכזה דבר בחיים.
"התעוררתי מהשינה ותפסתי ישר בכיסא. אני נוסע באורח קבוע אוטובוס רוב האנשים אלו אנשים משיגעים בקביעות לאוטובוס לנסיעה הזו.
"הנהג נסע רגיל לעומת נהגים אחרים שנוהגים בפרעות ובמהירות מופרזת. נסעתי באוטובוס בעבר שהנהג דפק בלימה פתאומית. אני חושש לנסוע לבד נשארה לי טראומה מהאירוע מאוד קשה להירדם בלילה".