חברי הכנסת החרדיים מתעקשים להכניס בהסכם הקואליציוני את פסקת ההתגברות. הסיבה העיקרית להתעקשות החרדית, היא כמובן בראש ובראשונה - חוק הגיוס, החוק שאמור להסדיר את מעמד בני הישיבות ובג"ץ פסל מספר פעמים.
אמש (רביעי) דווח לראשונה ב'כיכר השבת', כי ראשי ומנהלי הישיבות טוענים, כי חברי הכנסת לא מתעסקים מספיק בנושא חוק הגיוס, נושא אקוטי מאוד עבור הציבור החרדי, והם בלחץ שנתניהו ינסה להכניס 'עזים' לחוק הגיוס, כמו אי הכרה בערך לימוד התורה, יעדי גיוס, פטור מגיל 21 ועוד.
אותם ראשי ישיבות טענו, כי החוק הכי טוב שהיה עד שבג"ץ פסל אותו - היה חוק טל והם העלו דרישה חד-משמעית לחזור לחוק טל. "כיכר השבת" חוזר לאחור ועושה סדר בכל מה שקרה מקום המדינה ועד ימינו אנו עם הסדרת הפטור מצבא לתלמידי הישיבות.
עם קום המדינה
כבר בשנתה הראשונה של המדינה, הגיעו מנהיגי המגזר החרדי, ובראשם ה'חזון איש' זצ"ל, להסדר עם בן גוריון, לפיו כל תלמידי הישיבות לא ישרתו בצה"ל כל עוד 'תורתם אומנותם' (כלומר: כל עוד הם לומדים בישיבה ולא עוסקים בעיסוק אחר מלבד לימוד תורה. ח"ב).
ההסדר נבע מהבנה הדדית כי שירות תלמידי הישיבות בצה"ל שלא מאפשר לימוד תורה מאסיבי, מהווה פגיעה חמורה בציפור הנפש של הציבור החרדי ונוגד בקיצוניות את אחד מערכיו הבסיסיים, המחייב את הקדשת כל שנות הנעורים כולם אך ורק ללימוד תורה יומם ולילה.
בשונה מהציבור הדתי-לאומי שהכריע כי בלהתגייס לצבא היהודי זו מצווה, הרבנים החרדים כאמור החליטו אחרת וסברו שהאיסור לבטל תורה ולהתגייס לצבא - נשאר אותו דבר כמו שהיה באירופה.
ביצוע ההסדר הנ"ל בשטח נעשה על ידי שרי הביטחון לדורותיהם. החוק מעניק לשר הביטחון את הסמכות לדחות שירותי מלש"בים בגין עילה סבירה, ושרי הביטחון פעלו ופועלים מכח סמכות זו לדחות את שירות כלל תלמידי הישיבות.
במשך כל שנות קיומה של המדינה, נחשב נושא תלמידי הישיבות כנושא נפיץ ורגיש ביותר מבחינה חברתית. עתירות רבות הוגשו לערכאות השונות כנגד דיחוי תלמידי הישיבות. אך יחד עם זאת הכל הבינו כי מדובר בנושא המהווה את ציפור הנפש של החרדים, ושכל פגיעה בו מהווה פיצוץ בלתי מבוקר ובמידה וזה ייפגע, מי יודע מה יקרה.
חוק טל
לפני 23 שנים, ב-1999 קבע בג"ץ כי סמכותו של שר הביטחון לדחיית שירות מוגבלת למקרים נקודתיים וספציפיים בעלי עילה סבירה, אך אין לו את הסמכות החוקית לדחות באופן גורף שירותו של מגזר שלם בחברה הישראלית, משכך, דרש בג"ץ כי דחיית שירות בני הישיבות תעוגן בחקיקה.
בעקבות פסיקת בג"ץ זו, חוקקה הכנסת את 'חוק טל', המסמיך את שר הביטחון לדחות את שירותם של כלל בני הישיבות.
בנוסף, החוק איפשר לתלמידי הישיבות לצאת ל'שנת הכרעה', במהלכה יוכל בחור הישיבה לעסוק בכל 'אומנות' שתיראה בעיניו, ובתום השנה עליו להחליט אם הוא רוצה לחזור לישיבה ולקבל את דיחוי 'תורתו אומנותו', או לשרת שירות מקוצר בצה"ל (או בשירות לאומי ואזרחי. ח"ב) ואחר כך להמשיך ב'אומנותו' האחרת. סעיף זה נועד לאפשר לצעירים החרדיים שיבחרו בכך מסלול נוסף מלבד הלימוד בישיבה, אמנם ראשי הישיבות התנגדו לכך, ואף שני גדולי ראשי הישיבות - הגרמ"ש שפירא והגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל - פרשו ממועצת גדולי התורה.
כנגד חוק זה הוגשו עתירות שונות לבג"ץ, שטענו שהעובדה שמגזר אחד מקבל פטור גורף משירות ומנגד המגזר האחר חייב בשירות, מהווה חוסר שוויון.
מנגד, הייתה את טענת ראשי המגזר החרדי שאין כאן פגיעה בשוויון, שכן כל אזרח במדינה - חרדי או חילוני - רשאי להיות 'תורתו אומנותו' ולדחות את שירותו לצה"ל.
פסילת חוק טל
ב-2012 קיבל בג"ץ את העתירות נגד החוק. בג"ץ, בשם השוויון, תבע 'פתרון רדיקלי' שיביא לידי כך שתלמידי ישיבות רבים יגויסו בתהליך הדרגתי, ורק חלק מבני הישיבות יקבלו את הדיחויים.
במהלך העשור האחרון נעשו מספר ניסיונות לרצות את בג"ץ ולחוקק חוק שהציבור החרדי יוכל 'לבלוע' אותו מחד (ולהבטיח שלא תהיה פגיעה בתלמידי הישיבות), ומאידך יעמוד במבחן בג"ץ, זכור במיוחד הניסיון של שר האוצר ב-2013, שחוקק חוק חדש, אך גם חוק זה נפסל על ידי בג"ץ.
תמצית ניסיונות אלו הוא קביעת 'יעדי גיוס' מקרב התלמידים החרדיים, שיעלו בהדרגה מידי שנה. התקווה הייתה שיעדי הגיוס יתמלאו על ידי אלו שבכל מקרה ינשרו מהישיבות ללא קשר לחקיקה, וכך עולם הישיבות ינצל.
גורם שהיה מעורב בניסוח החוק, מספר ל'כיכר השבת': "איש לא התיימר לומר שמדובר בפיתרון מוחלט עבור הציבור החרדי. כי תמיד מקנן החשש שמא יעדי הגיוס לא יתמלאו ותוטל חובת גיוס על כלל תלמידי הישיבות. אך היות ועל כף המאזניים השנייה היה מונח ביטול הסדר 'תורתו אומנותו' מכל וכל, על כן נחשבו יעדי הגיוס כ'רע במיעוטו', מתוך הנחה שאם מאוד ירצו, יוכלו לעגל פינות ולבצע במספרים מתיחות קוסמטיות כאלו ואחרות, בכדי להגן על עולם התורה".
אולם כאמור עד כה, כשלו כל הניסיונות של מספר שרי ביטחון - בוגי יעלון, איווט ליברמן, נפתלי בנט ובני גנץ, ובג"ץ פסל חוק אחר חוק.
החשיבות בפסקת ההתגברות
משכך, חלחלה ההבנה כי לא באמת קיים חוק 'עובר בג"ץ' המאפשר את המשך קיומם התקין של הישיבות, ואין ברירה אלא לעקוף את בג"ץ, באמצעות 'פיסקת התגברות' שאינה מאפשרת התערבות בג"ץ בחוק שנחקק על ידי רוב חברי הכנסת.
עד כה לא ניתן היה להחיל פיסקת התגברות, שכן גם כאשר המפלגות החרדיות היו חלק מהממשלה, היו בה גורמים נוספים שהתנגדו לפיסקת ההתגברות (כליברמן, כחלון, גנץ ועוד).
אולם לאחר הבחירות האחרונות, חל שינוי דרמטי בעניין. כעת, הסמן השמאלי ביותר בממשלה הוא נתניהו, וקיימת הסכמה רחבה מקיר לקיר בין כל חברי המפלגות העתידות להרכיב את הקואליציה, שהגיע הזמן להגביל את כוחו של בג"ץ ולהחיל את פיסקת ההתגברות.
אותו גורם שהיה מעורב אז בניסוח החוק, אומר ל'כיכר השבת': "אז הנה זה בא! סוף סוף אין צורך ללהטט בין המצוי לרצוי! אפשר ללכת על הטוב ביותר עבור הציבור החרדי, בלא לחשוש מביטול החוק על ידי בג"ץ. אין צורך להתפשר על 'הרע במיעוטו', אין צורך לבלוע צפרדעים. את כל זה עשינו כשפחדנו מבג"ץ ונאלצנו לבחור בין אפשרות איומה לאפשרות לא כל כך נוחה. אולם כעת, המפתח בידינו".
עוד הוא מוסיף: "אז למה לנו יעדי גיוס? למה לא לקבוע שכל מי שתורתו אומנותו שירותו נדחה, ללא כל התניות והגבלות? ובכן, הטוב ביותר, הוא לחזור לחוק הישן והטוב. 'תורתו אומנותו' בלי שום הגבלות".
-
מהי פסקת ההתגברות? קראו כאן!
הצגת כל התגובות