פסח כבר ממש בפתח, ואנחנו מאד ממוקדים בהכנות לחג. באופן טבעי רוב הקשב בימים אלו הולך למצוות ביעור חמץ, שזו באמת מצוה יקרה וחשובה, שצריך להשקיע ולהתאמץ בה, שהרי החמץ רומז אל יצר הרע, וכתוב בספרים שהמשבית את החמץ, משבית עמו עוד סל שלם מלא שרצים, והנזהר ממשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה.
אני רוצה להאיר מטרה נוספת, לא פחות חשובה בימים אלו. מטרתנו שגם הילדים שלנו ייזהרו מחמץ, וירצו להשבית אותו כשיגדלו. ולכן צריך שכל האירוע הזה של פסח ייזכר אצלם לא כחוויה טראומטית של לחץ ועצבים.
נכון, זה לא קל, יש דד-ליין שמתקרב ובא, אבל יש הרבה בלבול בין ההלכה, לבין כל מיני דברים נוספים שאנחנו עושים על הדרך. אני לא מזלזל בצביעת הבית, בניקוי החלונות והתריסים, ובכל מה שעם ישראל הקדוש נוהג ומחמיר לפני החג. חברות הניקיון מעודדות את הטרנד, ואסור לזלזל באף מנהג קדוש, ובכל זאת, אם זה בא על חשבון הילדים, אם הילדים לא מרגישים שותפים ושמחים, כנראה אנחנו מפספסים משהו בסדר העדיפויות.
ההלכה מאד רחבה בעניינים אלה, יש מקומות שפטורים מבדיקה (כל ממקום שלא מכניסים בו חמץ, כמו לדוגמה שירותים, או תריסים), יש מקומות שניתן להשכיר לנוכרי ערב י"ג בניסן, וכדאי להתייעץ עם רב פוסק ולא למהר להחמיר בכל מצב, כי יש משקל רב מאד לאוירה בימים האלה, ואם הילדים יהיו קרבן הפסח, יצא שכרנו בהפסדנו.
עלינו להשתדל לעשות את ההכנות לפסח נעימות, עם מוזיקה ברקע, וגם קצת ריקודים, בלי לחץ, עצבים, צעקות וגערות. אם נצליח למצוא זמן לאיזה טיול משפחתי קצר זה בכלל בונוס נפלא (זו עונה מושלמת, האתרים ריקים ואין פקקים, וגם מזג האויר נהדר). אני חושב שרק אם נגדיר לעצמנו את היעד הזה, יש סיכוי שנצליח יותר לעמוד בו.
גם ההכנה לליל הפסח מחייבת השתדלות והכנה. הלילה הזה כולנו יוצאים ממצרים ובונים גשרים מהמח ללב. לכן, כדאי לא רק לסמוך על הזכרון של ליל הסדר בשנים עברו, אלא לקנות ולקרוא איזו הגדה חדשה, למצוא ולסמן מראש סיפורים שכדאי לספר בליל הסדר, וגם להכין הפעלות והפתעות, חידונים ופרסים, בדיחות וסבבי פרגונים. בהלכה כתוב שבזמן ההגדה מחלקים לתינוקות קליות ואגוזים. היום אף ילד לא באמת יסתפק בזה, ואפשר לקנות או להכין כל מיני קצפיות, שוקולדים או פרסים קטנים שיעסיקו אותם בליל הסדר מרותקים ונינוחים (כל גיל לפי עניינו). כדאי גם לנסות לגרום לכולם להשתתף באופן פעיל ולהכין קטע מיוחד – הצגה, חידה, סיפור, משחק, או פירוש יפה על ההגדה. נסו להחיות את הדברים כמה שיותר ולהיות יצירתיים ומפתיעים...
נקודה אחרונה: מלבד מצות המצה וההגדה, ארבע הכוסות והמרור, יש גם עוד מצוה שנוהגת בכל שבעת ימי החג, מצוה דאורייתא: לשמוח. "ושמחת בחגך". זה מחייב קניית מתנות לבני הבית בערב החג, וזה מחייב להשתדל להיות נינוחים ורגועים, שמחים ומשמחים. חול המועד הוא זמן נפלא לביקורים משפחתיים, טיולים, וכל מיני פעילויות משותפות. השעמום כאן אינו לטובתנו, ואם נבין שקיום מצוה זו חשוב ומחייב הערכה והכנה מראש, נגביר את הסיכויים שנצליח לקיים את המצווה כראוי.