שנת הלימודים נפתחת בחשש אצל תלמידי הישיבות בכל אתר ואתר. במדרשה החסידית בוחרים לגבש את הנערים הצעירים לקראת המעבר מהתלמוד תורה אל ארבע שנים של עמל התורה במדרשה החסידית.
המשנה החינוכית של המדרשה, שמה דגש על הנכחה של החששות והדיבור והשיח סביב הספקות. במדרשה מאמינים כי הפגת הדאגה, עוברת דרך שיחה. ברוח 'דאגה בלב איש ישיחנה'. את יום הגיבוש המהנה והמרגש פתח אחד מאנשי הצוות בדברים: "שנה חדשה בכלל ושנה חדשה במוסד לימודים חדש הינם חוויה עצומה. כולנו זוכרים את ההתרגשות שחווינו כילדים ונערים בכל תחילת שנה ועל אחת כמה וכמה כאשר הגענו למוסד חדש.
אולם במסתרי הלב ישנם רגשות סותרים. השמחה הרבה מתערבת ונמהלת בחששות שונים כמו למשל: -"מי אמר שאצליח להיקלט כראוי בחברה במקום החדש?" - "האם אוכל להשתלב בחברה ולזכות למעמד חברתי?" - "האם אנשי הצוות באמת נחמדים כפי שמספרים והאם אמצא חן בעיניהם?"" הדגש של השיחה הייתה, כי חששות אלו יש בהם ממש ואסור לבטלם. במהלך השיח הוצגו הדרכים איך להתמודד עם החשש ולהפוך אותו מחסימה למנוע לצמיחה.
לגיבוש יש מטרה נוספת מעבר להפחת רוח של שאיפה רוחנית לעלייה בקרב בני הנעורים, הצוות החינוכי מכיר דרך הגיבוש את הדינמיקה החברתית בין חברי השיעור לעתיד. היכולות והכישורים נפרשים בפני הצוות החינוכי ומאפשר לו לבנות את הכלים הנכונים לשנה החדשה. במהלך הגיבוש, חברי השיעור מתוודעים האחד לשני ויוצרים את הקשרים החברתיים והלימודיים שילוו אותם בשנים הקרובות ויצמיחו אותם לאילנות גבוהים.
המנהל הרוחני של המדרשה החסידית הרב מתתיהו דייטש, הסביר, שיום הגיבוש מהווה אבן יסוד בהצלחה של התלמידים החדשים בכניסה לישיבה. לדבריו מן הראוי, שמוסדות לימוד נוספים יאמצו את המודל של יום הגיבוש ויפיגו את החששות של התלמידים ויקלו על ההתאקלמות שלהם בישיבה.
כלל התכנים והמטרות של יום הגיבוש, מעובדים לתכנית מפורטת מכוונת מטרה, שנועדה לגבש את בני החבורה של השיעור החדש, לקראת פתיחת זמן אלול וצעידת הצעדים הראשונים שלהם בעולם התורה והחסידות.