שלושת התנאים והמבוי הסתום בו מציבה ארה"ב את ישראל 

פגישת בלינקן - הרצוג, הבוקר (צילום: חיים צח/לע"מ)

מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן נמצא שוב בישראל ונפגש היום (חמישי) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

המטרה הרשמית של הנסיעה היא הניסיון של ארה"ב להאריך את הסכם ההפוגה, אך המסר של ארה"ב לישראל הוא ברור: גם אם הבית הלבן מבין שהלחימה ככל הנראה תתחדש בימים הקרובים, בממשל ביידן מעמידים מספר תנאים לחידושה.

ייתכן מאוד כי בעיניים ישראליות אותם תנאים סותרים למעשה אחד את השני באופן שלא ניתן לרבע את המעגל כי אם בסיום מוחלט של הלחימה, ואולי לשם שואף הבית הלבן.

התנאים של ביידן לחידוש הלחימה בעזה, כפי שדיווחנו השבוע, הם הבאים: ישראל תפעל לצמצום הפגיעה באוכלוסייה ולא תתקוף תשתיות של מים, חשמל ודלק. ישראל לא תגלה יותר אזרחים ממקום למקום; התמונות של מעבר האזרחים בציר צלאח א-דין שייכות לעבר וארה"ב לא תשלים עם זה יותר אמרו הגורמים האמריקאים לעיתונאים.

והתנאי השלישי הוא שישראל תמשיך בהכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה גם אחרי חידוש הלחימה - כולל אגב - דלק ללא הגבלה.

במבט בוחן אודות הדרישות האמריקניות, ניווכח שארה"ב אומרת למעשה לישראל לעצור את הלחימה. מצד אחד, הבית הלבן דורש להיזהר יותר ב"שמירה על חייהם של האזרחים", אך מאידך מונע מישראל את האפשרות להעביר אותם למקום מבטחים. המשמעות היא שצה"ל ייאלץ להילחם בתוך ריכוזי אוכלוסייה ולהרוג הרבה יותר אזרחים כדי להגן על חיי החיילים, וכל זה כדי למנוע את תמונות הגלות של הפלסטינים עם הדגלים הלבנים, תמונות שכנראה מפריעות לביידן שנלחם על לגיטימציה דמוקרטית לקדנציה נוספת.

בסוגיית הדלק, ארה"ב נוקטת דה-פאקטו בעמדת חמאס. חוסר הגבלה מוחלט של הכנסת דלק לרצועה פירושו עוד אורך חיים למנהרות הטרור ולמטרו של עזה וממילא תעודת ביטוח חיים לסינוואר ודף.

בימי ההפוגה הוכנסו כמויות גדולות של משאיות מידי יום לתוככי רצועת עזה, לשמחתם של האמריקאים שאומרים ש"זה טוב אבל לא מספיק".

העיכוב עד כה בהכנסת המשאיות נבע לפי הדיווחים מהצורך הישראלי לבדוק אותן אחת לאחת. האם המשמעות היא שישראל מכניסה כעת משאיות מבלי לבדוק אותן? כלומר, מה השתנה בימים האחרונים שגרם להגדלה משמעותית כל כך בהכנסת הסיוע ההומניטרי? ישנם דיווחים על כך שצה"ל או גורמים מטעמו ממשיכים לבדוק את המשאיות, אך יש להניח כי מדובר בבדיקות פחות ממוקדות ממה שהיה טרם ההפוגה, לאור העובדה שבכל יום נכנסות כמה מאות, דבר שמגדיל את הסיכון להכנסת אמל"ח למחבלי החמאס.

האם ישראל בראשות נתניהו תדע לומר "לא" לארצות הברית, ולהבהיר לה שחיסול חמאס היא שאלה קיומית? באיזה שלב תגיע ההתנגשות החזיתית בין מטרת השמדת החמאס לבין הלחץ האמריקני הבלתי פוסק?

מחר בבוקר תפוג הפסקת האש וישראל תצטרך לבחור בין ביטחון אזרחיה לביטחון הממשל הדמוקרטי של מר ביידן.