This browser does not support the video element.
בימים האחרונים נוצר שיח נרחב סביב מאגר "אל תתקשרו אלי", וכדי להבין במה מדובר אנו מארחים ב'תוכנית הכלכלי' לריאיון מיוחד את ענת בן עזה דוקר, סמנכ"לית אסדרה, ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
מי אתם ומטעם מי אתם עובדים?
"אנחנו כמו בכל משרד ממשלתי נקראים רשות, יש לנו את כל הסמכויות בנושא הגנת הצרכן שהוא החוק המרכזי ויש לנו את כל הסמכויות. בחוק ובחוקים נוספים יש את כל הסעיפים על איך להתנהג בנושא צרכנות כאשר אתה מבצע עסקה, מפרסם או משווק משהו יש כללים. אנחנו הרשות שמוסמכת לאכוף את כל התקנות והחוקים בהתאם להגנת הצרכן".
תחת איזה משרד אתם יושבים?
"משרד הכלכלה".
אז במסגרת החוק, משרד הכלכלה מחזיקה את הרשות, שלה יש שיניים. אם אני רואה פרסום, מישהו שמייצר מוצר פלא או קסם - אני פונה אליכם ומה אתם עושים?
"חוקרים את זה ומביאים ראיות. מכאן יש 2 מסלולים, או פלילי או עיצומים כספיים - קנס. לפי איך שאנחנו עובדים, לפי הנוהל שלנו. בדרך כלל עבירות כלכליות יותר נכון לתת עיצום כספי - כי הוא רוצה להרוויח כסף מכל ההנאות / ההטעיות האלו. ככה שאנחנו עושים חקירה ואם עולה חשד שיש הפרה מעבירים את זה למחלקה והחוק קובע עד 46 אלף שקל לכל הפרה במדרג הגבוה כאשר יש בזה מכפלות. הרשות לא רק אוכפת היא עושה הסברה, חשוב לנו להגיע לציבור ולהעצים אותו על מנת לתת לו כלים. יש לנו כוח אדם מוגבל בסדרי העדיפויות, אנחנו רוצים קודם כל להגיע לצרכן המוחלש ולתת לו כלים, שיבין מה החוק מה הוא צריך לדרוש, שידע מה הוא יכול לעשות ומה לא, אם הוא יכול לבטל את העסקה או לו. מאוד חשוב לנו לתת את המידע".
אז מתקבל חוק בכנסת, ועוד לפני זה מה היה מותר?
"היה מותר שיחות שיווק וכמובן שהטעיה תמיד היה אסור. החוק החדש קובע ששיחת שיווק - לא משנה מה המטרה, כשהמטרה שלך היא עסקה אי אפשר להתקשר אליך אם המספר טלפון שלך במאגר".
אתם בונים את המאגר, אבל צריך לומר שמדובר רק בטלפון ולא בהודעות SMS...
"נכון, שם יש את חוק הספאם, שנוגע גם במיילים ואסמסים. זה חוק אזרחי וזה להחלטת המחוקק האם גם זה לטיפולינו. ואם המחוקק יחליט שגם ההודעות יכנסו לחוק ההגנת הצרכן אנחנו נאכוף את זה".
המאגר אומר שנורא פשוט וקל להצטרף אליו בכל הפלטפורמות גם לכשרים ולמבוגרים שיכולים להתקשר ולקבל מענה אנושי. בעקבות מה המאגר הוקם?
"שתי סיבות. האחת עוקץ הקשישים, היו מתקשרים לאנשים מבוגרים ומוכרים להם כל מיני מוצרים כשאותם קשישים לא באמת הבינו במה מדובר ולא צריכים את המוצר. היו אומרים לו דברים לא נכונים, מטשטשים את העובדות, והוא נקשר בעסקה בלי שהוא ידע או הבין, וגם אם הוא הבין הוא לא הבין שמדובר במאות אלפי שקלים. פתאום הגיע אליו כמויות של סחורות.
"התופעה השניה זה העוקץ הפיננסי. בקורונה ובעקבות הקורונה נהיה צורך של אנשים ופתאום אנחנו רואים המון חברות שמתווכים להלוואות, אתה פותח תיק ומשלם 2000 שקל בשביל לקבל הלוואה ואז הם נעלמים. או שהם אומרים נמצא לך כספים אבודים כשבעצם כל אחד יכול לראות את אותם כספים באתר הר הכסף בחינם. מה שקורה זה שהם לא מאתרים לך את הכספים האבודים, הם מאתרים קופות גמל וקרנות פנסיה ומורידים לך מס הכנסה לא גילו לך שום דבר אבוד".
עד כמה זה נפוץ?
"זו תופעה שהולכת ומתרחבת. אבל כמו שאת עוקץ הקשישים מיגרנו, גם כאן ראינו ירידה אחרי שהשתנו עיצומים על אותם אנשים שעומדים מאחורי ההונאות".
אז אם אתם רואים פרסום על מישהו שימצא לך את הכסף או הנכסים, או מישהו שיעזור לכם לקבל הלוואה בקלות. תבדקו היטב...
"כל מה שאומרים לכם 'בקלות' תבדקו אותם. תבדקו מי העסק ומה העסק. הסיבה השנייה להקמת המאגר, שבעצם כל אזרח - לא קשור אם הוא חלש, קשיש או לא, יש לו את זכות הבחירה האם הוא רוצה שיחות שיווק או לא".
בתוך הסעיפים של המאגר, כתוב "חובת המאגר לא תחול על עוסקים במוסד הביטוח מוסד פיננסים ובנקים או כאלו שרוצים תרומות" ואצלנו במגזר, בטלפונים הכשרים יש הטרדות בלתי נגמרות...
"אני יעשה סדר. חוק הגנת הצרכן חל על כל העוסקים בלבד, בנקים, ביטוח ופיננסים. כשהחוק לא חל אני לא יכולה להכיל על מה שלא חל עליו. במידה והמחוקק יחליט שגם הבנקים והביטוח והפיננסים יכנס לתוך החוק נאכוף גם שם, נכון לעכשיו - אין לי את הסמכות כרשות.
"לגבי תרומות, המאגר הזה הוא מאגר לשיחות שיווק. כשאנחנו אומרים שיווק זה אומר שבקצה של השיווק צריך להיות מטרה לקשור אותך לעסקה. לגבי התרומות יש תרומות שהם לאנשים נזקקים ואין עסקה, תרצה תתרום, לא תרצה אל תתרום. אבל יש תרומות שנחזות להיות תרומות. הם באים ואומרים לך אתה רוצה שנתפלל עליך, בוא תשלם. זו עסקה. זאת אומרת אני מקבלת שרות ואמורה לשלם עליו. אי אפשר בכסות של תרומה לעשות שיחות שיווק".