ערב ראש השנה תשפ"ד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אספו נתונים מרתקים על אוכלסיית ישראל בשנה האחרונה ועוד נתונים על שלל נושאים מעניינים. "כיכר השבת", עם כל הנתונים.
אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.795 מיליון נפש. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048 ול-20 מיליון תושבים בסוף 2065.
בישראל כ-7.181 מיליון תושבים יהודים (73% מכלל האוכלוסייה), כ-2.065 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-549 אלף תושבים אחרים (6%).
אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-194 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה היה 2%.
במהלך השנה החולפת נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות ונפטרו כ-48 אלף איש. כאשר במקביל נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-70 אלף איש, מהם כ-66 אלף עולים חדשים.
בלשכה אספו נתונים על שלל הנושאים הבאים:
• גאוגרפיה
• אוכלוסייה
• בריאות
• חינוך והשכלה
• תרבות, בידור וספורט
• רווחה
• רמת חיים
• פשיעה ומשפט
• שוק העבודה
• מדדי מחירים
• חשבונות לאומיים
• חשבונות בין-לאומיים
• יבוא ויצוא סחורות ושירותים
• כספים והון
• עסקים
• תעשייה
• מדע, טכנולוגיה ותקשורת
• תיירות ושירותי הארחה
• תחבורה ובטיחות בדרכים
• בינוי, דיור ונדל"ן
• חקלאות
• סביבה
• מים ושפכים
• אנרגיה
• המגזר הממשלתי
• רשויות מקומיות
• בחירות , כנסת וממשל
• עמדות ותחושות הציבור
אוכלוסייה
בסוף שנת 2022 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.662 מיליון נפש
יהודים – כ-7.101 מיליון תושבים (73.5% מכלל האוכלוסייה)
ערבים – כ-2.039 מיליון תושבים (21.1%)
אחרים – כ-522 אלף תושבים (5.4%)
קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 2.2% (לעומת 1.8% בשנת 2021)
יהודים בני 20 ומעלה, לפי מידת דתיות (הגדרה עצמית)
44.2% לא דתיים, חילונים
21.0% מסורתיים-לא כל כך דתיים
11.7% מסורתיים-דתיים
11.5% דתיים
10.8% חרדים
משפחה
נישואין וגירושין (2021)
זוגות שנישאו – 51,605
זוגות שהתגרשו – 16,300
לידות חי ופריון
יילודים חיים – 181,193
שיעור פריון כולל – 2.89 ילדים בממוצע לאישה
משקי בית ומשפחות
משקי בית פרטיים – 2,857,300
מספר נפשות ממוצע למשק בית – 3.19
משפחות גרעיניות – 2,251,400
בריאות
הוצאה לאומית לבריאות
132.6 מיליארד ש"ח (7.6% מהתמ"ג), לעומת 126.4 מיליארד ש"ח (8.0% מהתמ"ג) בשנת 2021
תוחלת חיים
גברים – 80.7 שנים
נשים – 84.8 שנים
פטירות (2022)
סך הכל – 51,988, מהן 3,764 פטירות מקורונה
שיעור פטירות גולמי – 5.4 ל-1,000 תושבים
תמותת תינוקות
שיעור של 2.8 ל-1,000 לידות חי
סיבות מוות (2021)
מעט פחות מרבע (22.8%) מהפטירות היו משאתות ממאירות (סרטן), ו-12.6% היו ממחלות לב. 9.5% נפטרו מקורונה.
מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) (2020)
31,876 מקרים, שיעור של 346 ל-100 אלף נפש.
הערכה עצמית של מצב הבריאות (הסקר החברתי)
83.4% מבני 20 ומעלה דיווחו שמצב בריאותם טוב מאוד או טוב.
מיטות לאשפוז כללי
שיעור של 1.7 ל-1,000 תושבים.
רופאים מועסקים בשירותי בריאות (2021)
שיעור של 3.4 ל-1,000 תושבים.
אחיות מועסקות בשירותי בריאות
שיעור של 4.8 ל-1,000 תושבים.
גאוגרפיה
שטח
שטח המדינה – 22,072 קמ"ר
שטח יבשתי – 98.0%
שטח הימות – הכנרת וים המלח – 2.0%
שימושי קרקע (2021)
שטח קרקע, סלע, שיחים ושטח חפור – 60.9%
שטח חקלאי – 21.3%
שטח יער, חורש ופארקים – 8.8%
שטח בנוי – 6.7%
שטח גופי מים – 2.3%
משקעים
נפח המשקעים בשנת הגשם 2021/2022 – 6.34 מיליארד מ"ק
ממוצע רב-שנתי 1991–2020 – 6.13 מיליארד מ"ק
כמות המשקעים השנתית הגדולה ביותר – 1,041 מ"מ בחורפיש
כמות המשקעים השנתית הקטנה ביותר – 14 מ"מ בחצבה ובפארן
טמפרטורות
טמפרטורת המקסימום היומית הגבוהה ביותר ºC –47.1 באילת (28.8.2022)
טמפרטורת המינימום היומית הנמוכה ביותר –ºC 5.4- במרום גולן (17.1.2022)
עלייה
עולים מקום המדינה – 3.4 מיליון
עולים בשנת 2022 – 74.7 אלף (לעומת 25.5 אלף בשנת 2021)
הגירה של ישראלים לחו"ל (2021)
יצאו מישראל – 18.2 אלף
חזרו לישראל – 16.8 אלף
עובדים מחו"ל בעלי אשרת עבודה
נכנסו לישראל – 67.8 אלף (לעומת 41.6 אלף בשנת 2021)
יצאו מישראל – 55.1 אלף (לעומת 35.4 אלף בשנת 2021)
חינוך והשכלה
הוצאה לאומית לחינוך
132.0 מיליארד ש"ח (7.5% מהתמ"ג), לעומת 123.2 מיליארד ש"ח (7.8% מהתמ"ג) בשנת 2021
בתי ספר
תלמידים (תשפ"ב; 2021/22) – 1.914.7 מיליון
בחינוך היסודי – 1.118.9 מיליון
בחינוך העל-יסודי – 795.8 אלף
עובדי הוראה (תשפ"ג; 2022/23) – 182.9 אלף
מעונות יום וחינוך קדם-יסודי
ילדים בני 0–7 (תשפ"ב; 2021/22) – 884.6 אלף
גננות בגנים (תשפ"ג; 2022/23) – 30.1 אלף
תחזית תלמידים למערכת החינוך
מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.748 מיליון בשנת תשפ"ח (2027/28), לעומת כ-2,496 אלף בשנת תשפ"ג (2022/23) (תוספת של כ-253 אלף תלמידים, גידול של 10.1%).
מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-580 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-538 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-42 אלף תלמידים, גידול של 7.7%).
מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.169 מיליון בשנת 2027/28, לעומת כ-1.958 מיליון בשנת 2022/23 (תוספת של כ-211 אלף תלמידים, גידול של 10.8%).
מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-193 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-180 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-13 אלף תלמידים, גידול של 7.3%).
מספר התלמידים בכיתה יב (מסיימי תיכון) צפוי להיות כ-153 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-142 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-10 אלף תלמידים, גידול של 7.3%).
נשירת תלמידים ממערכת החינוך (שבפיקוח משרד החינוך) (תשפ"ב; 2021/22)
11.8 אלף (1.4%) מתלמידי כיתות ז–יב (לא כולל ערביי ירושלים) נשרו מהמערכת ולא עברו למסגרת לימוד חלופית.
עובדי הוראה
עובדי הוראה במערכת החינוך (תשפ"ג; 2022/23)
סך כל עובדי ההוראה – כ-204 אלף, לעומת כ-198 אלף בשנת תשפ"ב (2021/22), גידול של 3.0%
שעות עבודה שבועיות – כ-6.27 מיליון, לעומת כ-6.10 מיליון בשנת תשפ"ב (2021/22), גידול של 2.7%
בשנים תש"ע (2009/10) עד תשפ"ג (2022/23) חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת, והתווספו כ-71 אלף עובדי הוראה וכ-2.95 מיליון שעות עבודה שבועיות.
שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה – כ-14,500 ש"ח בשנת 2021, לעומת כ-8,900 ש"ח בשנת 2005, גידול של כ-63%
ממוצע תלמידים למורה – 10.4, ירידה מ-12.3 תלמידים למורה בשנת תשנ"ז (1996/97)
בחינוך הערבי היסודי – 11.6 תלמידים למורה, ירידה מ-17.6 תלמידים למורה בשנת תשנ"ז (1996/97)
עובדי הוראה בחינוך על-תיכון (לא-אקדמי) (תשפ"ג; 2022/23)
סך הכל – 5.5 אלף
בלימודי הנדסאות – 3.3 אלף
בלימודי הכשרה להוראה – 2.2 אלף
בעלי תואר שני ומעלה – 23.7%
סגל אקדמי באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות המתוקצבות ובמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות (תשפ"ב; 2022/23)
סך הכל – 37.0 אלף
באוניברסיטאות –24.9 אלף
במכללות האקדמיות המתוקצבות – 9.2 אלף
במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – 4.1 אלף
סגל אקדמי במכללות האקדמיות לחינוך (תשפ"ג; 2022/23)
סך הכל – 5.1 אלף
שכר חודשי ממוצע של הסגל האקדמי (תשפ"ג; 2021/22)
סך הכל – 11,367 ש"ח
באוניברסיטאות – 11,619 ש"ח
במכללות האקדמיות המתוקצבות – 8,977 ש"ח
במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – 9,139 ש"ח
במכללות האקדמיות לחינוך (תשע"ט; 2018/19) – 10,532 ש"ח
מכינות קדם-אקדמיות (תשפ"ב; 2021/22)
סך כל התלמידים – 12.2 אלף, מהם:
במסלול ייעודי – 9.9 אלף
במסלול קדם-ייעודי – 1.3 אלף
במסלול להשלמת בגרות או לשיפור בגרות – 1.0 אלף
במסלול להשלמת 12 שנות לימוד – 50
השכלה גבוהה, השכלה על-תיכונית (לא-אקדמית) והכשרה מקצועית
סטודנטים באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך (תשפ"ג; 2022/23)
295.9 אלף, מהם:
לתואר ראשון – 214.2 אלף
לתואר שני – 62.9 אלף
לתואר שלישי – 12.2 אלף
לתעודת הוראה – 6.4 אלף
סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (תשפ"ג; 2022/23)
49.4 אלף, מהם:
לתואר ראשון – 46.3 אלף
לתואר שני – 2.6 אלף
מקבלי תארים מכל המוסדות להשכלה גבוהה (תשפ"ב; 2021/22)
88.8 אלף, מהם:
תואר ראשון – 54.6 אלף
תואר שני – 27.6 אלף
תואר שלישי – 1.7 אלף
תעודת הוראה – 4.8 אלף
חינוך על-תיכון (לא-אקדמי)
תלמידים (תשפ"ב 2021/22) – 60.5 אלף
מקבלי תעודה (2021) – 16.5 אלף
תלמידים בקורסים להכשרה מקצועית למבוגרים בפיקוח משרד העבודה (2021)
תלמידים שהתחילו לימודים ב-2021 – 63.3 אלף
זכאים לתעודה (מתוך מסיימי לימודים ב-2021) – 41.6 אלף
תרבות, בידור וספורט
הוצאה לאומית לתרבות, לבידור ולספורט
81.7 מיליארד ש"ח (4.7% מהתמ"ג), לעומת 72.5 מיליארד ש"ח (4.6% מהתמ"ג) בשנת 2021
סטודנטים הלומדים מקצועות בתחומי התרבות
13.7% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות
43.3% מכלל הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך
מוציאים לאור, כותרים ותרגומים
מוציאים לאור – 1,732 (לעומת 2,157 בשנת 2021)
כותרים מודפסים – 6,971 (לעומת 7,356 בשנת 2021)
כותרים דיגיטליים – 1,258 (לעומת 982 בשנת 2021)
תרגומי כותרים (מלאים או חלקיים) – 1,157 (לעומת 1,031 בשנת 2021)
עיתונים
עיתונים המתפרסמים גם במהדורה דיגיטלית – 770
שימוש במחשב ובאינטרנט (הסקר החברתי)
74.2% מבני 20 ומעלה השתמשו במחשב.
91.9% מבני 20 ומעלה השתמשו באינטרנט.
רווחה
הוצאות המגזר הממשלתי לרווחה
כ-188.3 מיליארד ש"ח (28.5% מסך כל ההוצאות), לעומת כ-177.6 מיליארד ש"ח (27.6% מסך כל ההוצאות) בשנת 2021
מקבלי שירותי רווחה
רשומים במחלקות לשירותים חברתיים
סך הכל – כ-1.13 מיליון, שיעור של כ-118 ל- 1,000נפש
בקרב יהודים ואחרים – שיעור של כ-104 ל-1,000 נפש
בקרב ערבים – שיעור של כ-165 ל-1,000 נפש
השיעור הגבוה ביותר של רשומים נמצא ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 3–4: כ-155 ל-1,000 נפש.
בעלי נזקקות מוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים
סך הכל – 613.5 אלף, שיעור של כ-64 ל- 1,000נפש
נזקקות הפרט השכיחה ביותר היא "קשיים בצריכת שירותים ומיצוי זכויות" – שיעור של כ-14 ל-1,000 נפש.
מושמים במסגרות רווחה
סך הכל – 292.2 אלף, שיעור של כ-31 ל-1,000 נפש (לעומת 277.8 אלף בשנת 2021, שיעור של כ-30 ל-1,000 נפש)
מושמים במסגרות בקהילה – שיעור של כ-24 ל-1,000 נפש
מושמים במסגרות חוץ-ביתיות – שיעור של כ-4.9 ל-1,000 נפש
מושמים במסגרות בקהילה וגם במסגרות חוץ-ביתיות – שיעור של כ-1.3 ל-1,000 נפש
אנשים עם מוגבלות
אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה – 15.6% מבני 20 ומעלה ו-32.9% מבני 65 ומעלה (הסקר החברתי)
לפי מרשם אנשים עם מוגבלות, 1.096 מיליון תושבי ישראל הוכרו כאנשים עם מוגבלות.
אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית – 31.1 אלף
אנשים עם לקות ראייה – 52.0 אלף
אנשים עם לקות שמיעה – 55.7 אלף
רמת חיים (2021)
הכנסות של משקי בית
הכנסה כספית ברוטו לחודש – 19,916 ש"ח
הכנסה כספית נטו לחודש – 16,649 ש"ח
דיור
62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם.
34.4% מן הגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה.
הוצאות של משקי בית
הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 12,155 ש"ח
הוצאה לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 15,122 ש"ח, מהם:
26.9% לדיור
18.7% למזון
14.8% לתחבורה ותקשורת
בעלות על מוצרים בני-קיימה
ל-97.9% ממשקי הבית היה טלפון נייד אחד לפחות.
ל-76.5% ממשקי הבית היה מחשב.
הכנסות של פרטים
ההכנסה (ברוטו) של אישה עצמאית הייתה 53.9% מההכנסה (ברוטו) של גבר עצמאי.
ההכנסה (ברוטו) של אישה שכירה הייתה 66.1% מההכנסה (ברוטו) של גבר שכיר.
משקי בית של בני 65 ומעלה
משקי בית של שתי נפשות ויותר
הכנסה כספית ממוצעת ברוטו לחודש – 17,762 ש"ח
הוצאה כספית ממוצעת לחודש – 10,897 ש"ח
משקי בית של נפש אחת
הכנסה כספית ממוצעת ברוטו לחודש – 7,287 ש"ח
הוצאה כספית ממוצעת לחודש – 5,822 ש"ח
פשיעה ומשפט
הוצאות המגזר הממשלתי לשמירה על הסדר הציבורי
25.5 מיליארד ש"ח (3.9% מסך כל ההוצאות, 3.7% בשנת 2021)
כוח אדם המופקד על שמירת הסדר הציבורי
עורכי דין – שיעור של 792.5 ל-100 אלף תושבים
כוח אדם במשטרת ישראל – שיעור של 347.0 ל-100 אלף תושבים
תיקים פליליים של בני נוער (תשפ"ב; 2021/22)
ל-5,803 בני נוער בגילים 12–18 נפתחו תיקים פליליים (תיקי פ"א).
93.5% מבעלי התיקים הפליליים היו בנים.
שיעור בני 12–18 בעלי תיקים פליליים – 5.1 ל-1,000 בני נוער בגילים אלו
בקרב בנים – שיעור של 9.3 ל-1,000 בני נוער, פי 13.6 מהשיעור בקרב בנות (0.7 ל-1,000)
בקרב ערבים – שיעור של 8.9 ל-1,000 בני נוער, פי 2.3 מהשיעור בקרב יהודים ואחרים (3.9 ל-1,000)
בקרב תלמידים בבתי ספר שבפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי (בתי ספר תעשייתיים) – היה השיעור גבוה פי 9.1 מהשיעור בקרב תלמידים בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך, פי 4.2 מהשיעור בקרב תלמידי ישיבות ופי 2.4 מהשיעור בקרב בני נוער שאינם נמצאים במסגרות לימוד פורמליות.
תיקי חקירה פליליים שנפתחו במשטרה
303.8 אלף (לעומת 305.0 אלף בשנת 2021), מהם:
בגין עבירות רכוש – 41.9%
בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי – 39.7%
בגין עבירות כלפי גופו של אדם – 19.7%
בגין עבירות מוסר – 6.3%
קורבנות רצח (נתוני משטרת ישראל)
147 קורבנות, ירידה של 15.0% לעומת שנת 2021 (173 קורבנות)
עומדים לדין במשפטים פליליים (2021)
29.1 אלף
מורשעים בדין (2021)
89.5%
נפגעי עבריינות (סקר ביטחון אישי)
887.6 אלף – 14.8% מבני 20 ומעלה (לעומת 763.9 אלף בשנת 2021), מהם:
נפגעו מעבירה מקוונת – 483.5 אלף (8.1%)
נפגעו מאלימות או מאיום באלימות – 222.6 אלף (3.7%)
נפגעו מהטרדות קשות – 163.6 אלף (2.7%)
נפגעו מעבירת גנבה – 136.6 אלף (2.3%)
נפגעו מבריונות ברשת או מביוש (שיימינג) – 113.4 אלף (1.9%)
נפגעו מעבירות חמורות – 24.9 אלף (0.4%)
186.1 אלף (21.0%) דיווחו למשטרה פעם אחת לפחות על היפגעות מעבירה.
נפגעי עבריינות במשקי בית (סקר ביטחון אישי)
235.6 אלף (8.0%) ממשקי הבית נפגעו מעבירות כלפי רכוש במשק הבית (כלפי דירה וכלפי מכונית).
75.7 אלף (6.5%) ממשקי הבית עם ילדים נפגעו מעבריינות, מהם:
נפגעו מאלימות או מאיום באלימות – 38.6 אלף (3.3%)
נפגעו מבריונות ברשת או מביוש (שיימינג) – 20.3 אלף (2.2%)
תחושת ביטחון אישי (סקר ביטחון אישי)
85.9% מבני 20 ומעלה מרגישים בטוחים באזור המגורים, באופן כללי.
80.4% מבני 20 ומעלה מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה.
11.7% מבני 20 ומעלה חוששים במידה רבה מאוד או במידה רבה להיפגע מאלימות באזור המגורים.
26.8% מבני 20 ומעלה חוששים במידה רבה מאוד או במידה רבה להיפגע מעבירה מקוונת (כתוצאה משימוש באינטרנט).
שוק העבודה
משתתפים בכוח העבודה (בני 15 ומעלה)
4.350 מיליון (לעומת 4.163 מיליון בשנת 2021)
מהם מועסקים: 2.155 מיליון גברים
2.032 מיליון נשים
משקי בית
2.857 מיליון, מהם: 79.0% משקי בית עם מועסקים
בלתי מועסקים מכוח העבודה
3.8%
שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים בקרב בני 15 ומעלה)
60.9% (לעומת 58.7% בשנת 2021)
בקרב גברים – 64.0% (לעומת 61.8% בשנת 2021)
בקרב נשים – 57.9% (לעומת 55.7% בשנת 2021)
בקרב ערבים – 44.5% (לעומת 39.4% בשנת 2021)
שעות עבודה בשבוע בממוצע למועסק
35.8
מספר המועסקים הגדול ביותר
לפי ענף כלכלי: חינוך – כ-513 אלף
שירותי בריאות, רווחה וסעד – כ-488 אלף
לפי משלח יד: בעלי משלח יד אקדמי – כ-1,273 אלף
עובדי מכירות ושירותים – כ-741 אלף
משרות שכיר
עובדים ישראלים – 3.944 מיליון (94.0% מכלל משרות השכיר), עלייה של 8.8% לעומת שנת 2021 (3.623 מיליון)
עובדים זרים – עובדים מחו"ל ועובדים מהרשות הפלסטינית
249.9 אלף (6.0% מכלל משרות השכיר), עלייה של 8.3% לעומת שנת 2021 (230.8 אלף)
מהן: משרות שכיר של עובדים מחו"ל
129.2 אלף (51.7% מכלל משרות השכיר של העובדים הזרים), עלייה של 6.9% לעומת שנת 2021 (120.9 אלף)
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים
עובדים ישראלים – 12,116 ש"ח, עלייה של 2.7% לעומת שנת 2021 (11,795 ש"ח)
עובדים זרים (כולל עובדים מחו"ל ועובדים מהרשות הפלסטינית) – 6,239 ש"ח, עלייה של 5.9% לעומת שנת 2021 (5,890 ש"ח)
עובדים מחו"ל – 7,447 ש"ח, עלייה של 6.7% לעומת שנת 2021 (6,981 ש"ח)
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (עובדים ישראלים)
10,855 ש"ח, ירידה של 1.6% לעומת שנת 2021 (11,027 ש"ח)
משרות שכיר ושכר חודשי ממוצע למשרת שכיר, לפי מגזר
המספר הגדול ביותר של משרות שכיר היה במגזר החברות הלא-פיננסיות:
2.503 מיליון (שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר – 13,305 ש"ח).
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הגבוה ביותר היה במגזר החברות הפיננסיות:
21,965 ש"ח (משרות שכיר – 104.2 אלף).
מדדי מחירים
מדד המחירים לצרכן
בשנים 2017–2022 נצפתה עלייה מצטברת של 9.0% במדד המחירים לצרכן. בשנת 2022 עלה המדד ב-5.3%, לאחר שבשנת 2021 עלה ב-2.8%.
מדדי תפוקות
מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-8.6%, והמדד ללא דלקים עלה ב-5.4%.
מדד המחירים של כרייה וחציבה ליעדים מקומיים עלה ב-19.6%.
מדד המחירים של תפוקת ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה ליצוא עלה ב-21.4%.
מדד המחירים לשירותים משפטיים עלה ב-6.5%.
מדד המחירים לשירותי חשבונאות עלה ב-5.7%.
מדד המחירים לשירותי פרסום עלה ב-3.4%.
מדד המחירים לשירותי ניקיון עלה ב-3.3%.
מדד המחירים לשירותי ייעוץ ניהולי עלה ב-3.2%.
מדד המחירים לשירותי שמירה, אבטחה וחקירה עלה ב-2.2%.
מדד המחירים לשירותי הוצאה לאור של ספרים וכתבי עת עלה ב-2.0%.
מדדי תשומות
מדד מחירי התשומה בבנייה למגורים עלה ב-4.8%, והמדד ללא שכר עבודה עלה ב-7.8%.
מדד מחירי התשומה בבנייה למסחר ולמשרדים עלה ב-5.0%.
מדד מחירי התשומה בסלילה ובגישור עלה ב-4.7%.
מדד מחירי התשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה עלה ב-10.9%.
מדד מחירי התשומה בחקלאות עלה ב-9.8%.
חשבונות לאומיים
ההכנסה הלאומית הנקייה הפנויה
1,523.2 מיליארד ש"ח
החיסכון הלאומי הנקי
286.8 מיליארד ש"ח (18.8% מסך ההכנסה הלאומית הנקייה הפנויה)
שיעור התמורה למועסקים מהתוצר המקומי הנקי
56.7%
התוצר המקומי הנקי לשעת עבודה
עלה ב-2.1% בממוצע לשנה בשנים 2012–2022.
הרכוש הלאומי (ההפרש בין הנכסים ובין ההתחייבויות של כלל המשק) (2021)
4,166.2 מיליארד ש"ח
ממוצע הנכסים הפיננסיים למשק בית (2021)
1.5 מיליון ש"ח
ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ"ג – השוואה בין-לאומית (2021)
ההוצאה לחינוך ולמו"פ אזרחי גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD.
ההוצאה לבריאות נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.
חשבונות בין-לאומיים
החשבון השוטף
עודף בחשבון השוטף – 20.6 מיליארד דולר (3.9% מהתמ"ג)
החשבון הפיננסי
- השקעות תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-42.5 מיליארד דולר.השקעות תושבי חו"ל בישראל עלו ב-24.7 מיליארד דולר.
נכסים והתחייבויות של המשק בחו"ל
- יתרת הנכסים של המשק בחו"ל – 629.7 מיליארד דולריתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל – 471.9 מיליארד דולרנכסים נטו של המשק בחו"ל – 157.8 מיליארד דולריתרת ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל – 99.8 מיליארד דולריתרת ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל – 229.9 מיליארד דולרהחוב החיצוני ברוטו – 155.9 מיליארד דולר
החוב החיצוני נטו שלילי – 209.2 מיליארד דולר
פעילות חברות רב-לאומיות זרות (חברות IN) (2021)
משרות שכיר – 270.4 אלף, מהן:
משרות שכיר בענפי ההייטק – 124.1 אלף
תמורה ממוצעת למשרת שכיר – 238.8 אלף ש"ח
תמורה ממוצעת למשרת שכיר בענפי ההייטק – 329.5 אלף ש"ח
יבוא ויצוא סחורות ושירותים
מאזן הסחר בסחורות ובשירותים
סך היבוא של סחורות ושירותים – 151.0 מיליארד דולר
סך היצוא של סחורות ושירותים – 166.5 מיליארד דולר
העודף המסחרי – 15.5 מיליארד דולר
סחורות (לפי סטטיסטיקה של סחר חוץ)
סך היצוא (ברוטו) – 72.6 מיליארד דולר (עלייה של 20.6% לעומת שנת 2021):
יצוא תעשייה, כרייה וחציבה – 69.9 מיליארד דולר
יצוא חקלאות, ייעור ודיג – 1.1 מיליארד דולר
יצוא אחר – 1.6 מיליארד דולר
סך היבוא (ברוטו) – 107.8 מיליארד דולר (עלייה של 16.9% לעומת שנת 2021):
יבוא תשומות לייצור – 66.7 מיליארד דולר
יבוא מוצרי צריכה – 25.4 מיליארד דולר
יבוא נכסי השקעה – 15.7 מיליארד דולר
שירותים
סך היצוא – 86.6 מיליארד דולר, מהם:
יצוא שירותי מחקר ופיתוח – 9.9%
יצוא שירותי מחשוב – 45.9%
יצוא שירותי תחבורה – 15.2%
סך היבוא – 45.0 מיליארד דולר, מהם:
יבוא שירותים עסקיים (ללא שירותי תיירות, תחבורה, ביטוח וממשלה) – 56.2%
יבוא שירותי תחבורה – 25.0%
יבוא שירותי תיירות – 17.1%
כספים והון
שוק הכספים
סך הנכסים הכספיים בידי הציבור – כ-4,884 מיליארד ש"ח
שיעור הנכסים צמודי המדד מסך הנכסים הכספיים בידי הציבור במגמת ירידה לאורך השנים – מ-52.6% בשנת 1995 ל-25.3% בשנת 2022.
סך האשראי לציבור באמצעות התאגידים הבנקאיים המסחריים – כ-2,083 מיליארד ש"ח
תפוקת התאגידים הבנקאיים – כ-62 מיליארד ש"ח
שוק ההון
סך גיוס ההון באמצעות הבורסה לניירות ערך – כ-64 מיליארד ש"ח
ערך השוק של איגרות החוב הרשומות בבורסה (ללא מק"מ) – כ-957 מיליארד ש"ח
ערך השוק של מניות וניירות ערך בני המרה (המירים) הרשומים בבורסה – כ-949 מיליארד ש"ח
עסקים
עסקים פעילים
עסקים פעילים במגזר העסקי ובמגזר הלא-עסקי – 684,156, מהם 54% אינם מעסיקים שכירים
משרות שכיר של עובדים ישראלים וזרים – כ-4.3 מיליון
מסך העסקים הפעילים:
68% הם של עצמאים ("עוסק יחיד" לפי הגדרת רשות המסים)
27% הם חברות
5% הם מסוג אחר (שותפויות, אגודות שיתופיות וכו')
עסקים שנפתחו – כ-71,000
עסקים שנסגרו – כ-51,100
עסקים שנולדו – כ-57,700 (8.4% מכלל העסקים הפעילים)
90.5% מהעסקים שנולדו בשנת 2021 שרדו גם בשנת 2022.
25.3% מהעסקים שנולדו בשנת 2005 שרדו גם בשנת 2022.
מיתות עסקים (2020)
מיתות עסקים – כ-32,900 (5.3% מכלל העסקים הפעילים)
השיעור הגבוה ביותר של מיתות עסקים היה בענף שירותי האירוח והאוכל – 8.3%.
פדיון
סך הפדיון של העוסקים במשק (ללא יהלומים) – כ-2,862 מיליארד ש"ח
רשתות שיווק
מדד סך הפדיון (מכירות) של רשתות השיווק עלה ב-0.2% לעומת שנת 2021.
רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי
מדד ערך הרכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי עלה ב-5.9% לעומת שנת 2021.
התפלגות הרכישות:
מוצרים ושירותים אחרים – 47.2%
שירותים – 21.1%
מוצרי תעשייה – 16.9%
מזון ומשקאות – 14.8%
חשבון הייצור במגזר העסקי (2020)
משרות – כ-2,877 אלף
ערך מוסף גולמי – כ-764 מיליארד ש"ח
תמורה למשרות – כ-448 מיליארד ש"ח
החשבון המאזני במגזר העסקי (2020)
סך כל הנכסים בענפי הכלכלה – כ-3,329 מיליארד ש"ח, עלייה של 1.2% לעומת שנת 2019
תעשייה
מפעלים בענפי התעשייה (2020) – כ-20 אלף
משרות בענפי התעשייה (2020) – כ-351 אלף (12.2% מכלל המשרות במגזר העסקי)
משרות בתעשייה לפי עוצמה טכנולוגית (2020)
בטכנולוגיה עילית – 27.6%
בטכנולוגיה מעורבת-עילית – 18.1%
בטכנולוגיה מעורבת-מסורתית – 22.7%
בטכנולוגיה מסורתית – 31.6%
תמורה למשרות – כ-78 מיליארד ש"ח
תפוקה גולמית – כ-363 מיליארד ש"ח
ערך מוסף גולמי – כ-135 מיליארד ש"ח
סך כל הנכסים במפעלי התעשייה – כ-563 מיליארד ש"ח
מדדי תעשייה לפי עוצמה טכנולוגית
מדד הייצור התעשייתי עלה ב-10.8% לעומת שנת 2021.
שעות עבודה למעשה למשרת שכיר בתעשייה (ממוצע חודשי) – 162.5
עלות ממוצעת לשעת עבודה בתעשייה – 110.0 ש"ח
עלות שעת עבודה בענפי הטכנולוגיה העילית הייתה גבוהה ב-42.7% מהממוצע.
עלות שעת עבודה בענפי הטכנולוגיה המסורתית הייתה נמוכה ב-30.9% מהממוצע.
מדע, טכנולוגיה ותקשורת
הוצאה לאומית למחקר ופיתוח אזרחי
הוצאה לאומית למו"פ אזרחי –106.1 מיליארד ש"ח (6.1% מהתמ"ג – יותר מבכל מדינות ה-OECD) לעומת 91.3 מיליארד ש"ח (5.8% מהתמ"ג) בשנת 2021
הוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי – 92.3% מכלל ההוצאה
הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב נפרד) במגזר ההשכלה הגבוהה (תשפ"ב; 2021/22)
2.44 מיליארד ש"ח, עלייה של 3.7% לעומת שנת תשפ"א (2020/21)
חברות הזנק (2021)
חברות פעילות – 4,801, מהן 498 חברות שנפתחו
משרות שכיר – 35.3 אלף
הייטק
משרות שכיר בתחום ההייטק – 390.0 אלף (9.9% מכלל משרות השכיר במשק), עלייה של 11.6% לעומת שנת 2021 (349.5 אלף)
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בתחום ההייטק – 27,787 ש"ח במחירים שוטפים, עלייה של 5.1% לעומת שנת 2021 (26,428 ש"ח)
ענפי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) (2021)
תוצר ענפי ה-ICT – 112.7 מיליארד ש"ח במחירי 2011 (12.7% מכלל התמ"ג במגזר העסקי)
יצוא ענפי ה-ICT – 143.5 מיליארד ש"ח במחירי 2011 (31.9% מכלל יצוא הסחורות והשירותים במשק)
שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת
91.9% מבני 20 ומעלה השתמשו באינטרנט (הסקר החברתי).
הוצאה של משקי בית על מוצרי תקשורת (2021) – כ-491 ש"ח בממוצע לחודש
תיירות ושירותי הארחה
התרומה הכלכלית של התיירות
סך הצריכה התיירותית במשק הישראלי – 48.8 מיליארד ש"ח (לעומת 54.9 מיליארד ש"ח בשנת 2019)
הוצאות של תיירים מחו"ל בישראל – 17.4 מיליארד ש"ח (לעומת 26.0 מיליארד ש"ח בשנת 2019)
הוצאות של ישראלים עבור טיולים בארץ ובחו"ל – 31.4 מיליארד ש"ח (לעומת 28.9 מיליארד ש"ח בשנת 2019)
תיירות נכנסת
כניסות של תיירים ומבקרי יום – 2.9 מיליון (לעומת 4.9 מיליון בשנת 2019)
87.2% דרך האוויר
8.8% דרך היבשה
4.0% דרך הים
תיירות יוצאת
יציאות של ישראלים לחו"ל – 8.4 מיליון (לעומת 9.2 מיליון בשנת 2019)
88.7% דרך האוויר
9.7% דרך היבשה
1.6% דרך הים
תיירות פנים
טיולים של ישראלים בארץ שכללו לינה בשירותי הארחה – 9.4 מיליון (לעומת 8.2 מיליון בשנת 2019)
לינות של ישראלים במלונות תיירות – 15.9 מיליון (לעומת 13.7 מיליון בשנת 2019), מהן 41.7% באילת
שירותי הארחה
442 מלונות תיירות, ובהם 57.3 אלף חדרים (81.6% מכלל חדרי האירוח)
תפוסת חדרים במלונות תיירות – 60.1%
סך כל הלינות במלונות תיירות – 23.1 מיליון
לינות של תיירים – 7.1 מיליון
לינות של ישראלים – 15.9 מיליון
פדיון מלונות התיירות – 13.2 מיליארד ש"ח
לינות באירוח הכפרי – 2.1 מיליון, מהן 88.0% לינות של ישראלים
תחבורה ובטיחות בדרכים
אוטובוסים
פדיון ענף שירותי האוטובוסים – 2.4 מיליארד ש"ח
משרות שכיר – 19,902
רכבת
נוסעים – 54.7 מיליון (לעומת 35.0 מיליון בשנת 2021)
מטען – 6.6 מיליון טונות
פדיון ענף שירותי הרכבת – 0.6 מיליארד ש"ח
משרות שכיר – 4,289
תחבורה ימית
עברו בנמלי המסחר של ישראל– 427 אלף נוסעים (לעומת 0.4 אלף בשנת 2021)
צי הסוחר הישראלי – 39 אוניות
41.5 מיליון טונות של מטען נפרקו
19.2 מיליון טונות של מטען נטענו
תחבורה אווירית
עברו בנמלי התעופה הבין-לאומיים של ישראל – 19.2 מיליון נוסעים (לעומת 6.1 מיליון בשנת 2021)
צי המטוסים הישראלי – 58 מטוסי נוסעים
1 מטוס מטען
כלי רכב מנועיים
כלי רכב מנועיים – 3.97 מיליון, מהם:
כלי רכב פרטיים – 86.4%
משאיות – 7.8%
אופנועים – 4.1%
מורשים לנהוג
מורשים לנהוג – 5.0 מיליון
שיעור של 513 ל-1,000 תושבים
אורך דרכים
אורך הדרכים בישראל – 20.5 אלף ק"מ
נסועה של כלי רכב (קילומטרז')
נסועה שנתית ממוצעת לכלי רכב פרטי – 15.2 אלף ק"מ (לעומת 15.3 אלף ק"מ בשנת 2021)
תאונות דרכים עם נפגעים (ת"ד מורחב, כולל באזור יהודה והשומרון)
תאונות דרכים – 10,404 (לעומת 11,554 בשנת 2021)
66.5% מהתאונות אירעו בשעות היום.
23.8% מהתאונות היו מסוג פגיעה בהולך רגל.
נפגעים בתאונות דרכים
הרוגים – 351, ירידה של 3.6% לעומת שנת 2021
פצועים קשה – 2,607, עלייה של 6.1% לעומת שנת 2021
הרוגים בתאונות דרכים, 1949–2022
32,633
היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש (סקר ביטחון אישי)
48.3% מבני 20 ומעלה נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש פעם אחת לפחות.
בינוי, דיור ונדל"ן
השקעה גולמית בבינוי
243.5 מיליארד ש"ח (במחירים שוטפים)
בבנייה למגורים – 53.3%
בבנייה שלא למגורים – 28.5%
בעבודות הנדסה אזרחית – 18.2%
דירות שהונפקו בהיתרי בנייה
77.9 אלף
דירות שהחלה בנייתן
67.5 אלף
63.8 אלף נטו (3.7 אלף נהרסו)
65.5% נבנו למטרת מכירה, מהן 15.9% בסבסוד ממשלתי.
34.5% נבנו שלא למטרת מכירה, מהן 13.0% למטרת השכרה.
25.2% נבנו במסגרת התחדשות עירונית, מהן 76.2% במסגרת תמ"א ופינוי-בינוי.
שטח בנייה למגורים – 12.3 מיליון מ"ר
דירות שהסתיימה בנייתן
52.4 אלף
שטח בנייה למגורים – 9.9 מיליון מ"ר
משך זמן בנייה, ממוצע פשוט – 27.0 חודשים
משך בנייה של בניין, ממוצע משוקלל לפי מספר דירות בבניין – 33.1 חודשים
דירות בבנייה פעילה
166.4 אלף (בסוף שנת 2022)
דירות חדשות שנמכרו
41.0 אלף (לעומת 57.7 אלף בשנת 2021)
מחירי דירות
מדד מחירי הדירות עלה ב-14.7%.
מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-17.0%.
מחיר ממוצע של דירה – 1,895.8 אלף ש"ח
שכר דירה
מדד שכר דירה עלה ב-4.6%.
שכר דירה ממוצע – 4,222 ש"ח לחודש
חקלאות
ערך תפוקה חקלאית
סך הכל – 34.9 מיליארד ש"ח
גידולים צמחיים – 55.4%
בעלי חיים ותוצרתם – 44.6%
ערך תשומה בחקלאות
סך הכל (כולל בלאי) – 19.8 מיליארד ש"ח
מספוא – %41.8
חלפים ותיקונים, מינהל ושונות – 12.9%
מים – 8.2%
חומרי הדברה, דשנים וזבלים – 10.2%
אפרוחים, זרעים ושתילים – 9.5%
דלק, שמנים וחשמל – 11.0%
חומרי אריזה והובלה שכורה – 6.4%
תוצר מקומי בחקלאות
תוצר מקומי גולמי – 15.1 מיליארד ש"ח
תוצר מקומי נקי – 12.8 מיליארד ש"ח
שטח חקלאי
סך הכל – 2.8 מיליון דונם:
גידולי שדה – 1.2 מיליון דונם
מטעים, ללא פרי הדר – 856 אלף דונם
ירקות – 613 אלף דונם (אומדן)
פרי הדר – 164 אלף דונם
בריכות דגים – 20 אלף דונם
שטחי יער נטוע ומרעה
יער נטוע – 1.3 מיליון דונם
מרעה – 1.6 מיליון דונם
ערך היצוא החקלאי
4.3 מיליארד ש"ח
ירקות
תפוחי אדמה – 488 אלף טונות
עגבניות – 294 אלף טונות
גזרים – 161 אלף טונות
פלפלים – 116 אלף טונות
פירות
בננות – 183 אלף טונות
אבוקדו – 190 אלף טונות
תפוחי עץ – 104 אלף טונות
ענבי מאכל – 65 אלף טונות
תוצרת בעלי חיים עיקריים
חלב בקר – 1.6 מיליארד ליטר
ביצי מאכל – 2.6 מיליארד יחידות
פטמים – 553 אלף טונות
תרנגולי הודו – 88 אלף טונות
מאזן אספקת המזון (2021)
ערך קלורי לנפש של מזון לרשות הציבור –862 3,קילו קלוריות (קק"ל) ליום, מזה:
דגנים ומוצריהם – 28.9%
שמנים ושומנים – 20.5%
סוכר, ממתקים ודבש – 10.0%
ירקות, פירות, תפו"א ועמילנים – 11.5%
בשר לסוגיו – 10.9%
חלב ומוצריו – 7.6%
סביבה
הוצאה לשמירה על הסביבה
במגזר הציבורי (2021) – 16.7 מיליארד ש"ח
בענפי התעשייה והחשמל (2020) – 2.5 מיליארד ש"ח
פליטות של מזהמי אוויר לסביבה
פחמן חד-חמצני (CO) – 132.6 אלף טונות (לעומת 131.1 אלף טונות בשנת 2021)
גופרית דו-חמצנית (SO2) – 22.0 אלף טונות (לעומת 23.1 אלף טונות בשנת 2021)
תחמוצות חנקן (NOX) – 68.9 אלף טונות (לעומת 68.5 אלף טונות בשנת 2021)
חומר חלקיקי מרחף (SPM) – 3.4 אלף טונות (לעומת 3.5 אלף טונות בשנת 2021)
פליטות של גזי חממה לאטמוספרה
81.1 מיליון טונות במונחי פחמן דו חמצני (CO2)
פליטה לנפש – 8.5 טונות
פסולת ומחזור
פסולת ברשויות המקומיות – 6.2 מיליון טונות
מהן הועברו למחזור – 1.5 מיליון טונות
פסולת לנפש ליום – 1.79 ק"ג
פסולת בענפי התעשייה והחשמל (2020) – 3.3 מיליון טונות
מהן הועברו למחזור – 2.5 מיליון טונות
פסולת מסוכנת – 390.8 אלף טונות
מהן טופלו בישראל – 371.2 אלף טונות
סביבת המגורים (הסקר החברתי)
84.2% מבני 20 ומעלה מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם.
59.5% מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם.
61.0% מרוצים מכמות השטחים הירוקים, הגנים הציבוריים והפארקים באזור מגוריהם.
74.8% מרוצים משירותי איסוף האשפה באזור מגוריהם.
ל-69.4% לא מפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם.
ל-67.0% לא מפריע רעש מחוץ לדירה.
מים ושפכים
מקורות המים
נפח המשקעים בשנת הגשם 2021/2022 – 6.34 מיליארד מ"ק
התפלת מי ים – 533 מיליון מ"ק
מפלס ים המלח – 437.6 מטרים מתחת לפני הים בחודש דצמבר, ירידה של 1.3 מטרים לעומת שנת 2021
מפלס הכנרת – 210.4 מטרים מתחת לפני הים בחודש נובמבר, עלייה של 0.4 מטרים לעומת שנת 2021
איכות המים
ב-0.4% מהבדיקות לגילוי קוליפורמים במי שתייה נמצאו תוצאות חריגות.
ב-4.0% (בממוצע) מהבדיקות לגילוי חיידקים צואתיים בחופי הרחצה בים התיכון נמצאו תוצאות חריגות (לעומת 4.5% בשנה הקודמת).
מליחות ממוצעת בכנרת – 257 מג"ל
שימוש במים (2021)
סך הכל – 2.4 מיליארד מ"ק
צריכה ביתית, ציבורית ותעשייתית – 44.5%
צריכה חקלאית – 53.8%
השבה לטבע – 1.7%
שפכים
שפכים גולמיים במכוני טיפול – 574 מיליון מ"ק
שפכים מושבים (קולחים) (2021) – 557 מיליון מ"ק
אנרגיה
אספקת אנרגיה ראשונית
23.6 מיליון שעט"ן – שווה ערך לטונה נפט (לעומת 22.8 מיליון שעט"ן בשנת 2021)
התפלגות לפי מוצרים (ללא מסחר בחשמל):
גז טבעי – 43.1%
נפט גולמי ומוצריו – 35.9%
פחם ופצלי שמן – 15.8%
אנרגיה מתחדשת – 4.7%
שרפת פסולת ממקורות שאינם מתחדשים – 0.5%
צריכה סופית של אנרגיה
15.7 מיליון שעט"ן
מוצרי נפט – 55.7%
חשמל – 35.3%
גז טבעי – 5.5%
אנרגיה מתחדשת – 2.7%
פחם, פצלי שמן ושרפת פסולת ממקורות שאינם מתחדשים – 0.6%
צריכה סופית של אנרגיה לנפש
1.64 שעט"ן, מהם:
מוצרי נפט – 0.92 שעט"ן
חשמל – 0.58 שעט"ן
גז טבעי – 0.09 שעט"ן
מוצרי נפט
מקורות
16.3 מיליון שעט"ן
מזיקוק מקומי (מבוסס על יבוא נפט גולמי) – 86.9%
מיבוא ישיר – 13.1%
שימושים (ללא צריכת ביניים)
15.9 מיליון שעט"ן
לצריכה סופית – 55.0%
ליצוא – 35.7%
לתדלוק בין-לאומי של אוניות ומטוסים – 9.3%
צריכה סופית של מוצרי נפט בתחבורה
בנזין – 4.518 מיליארד ליטרים (3.4 מיליון שעט"ן), מהם:
בנזין 95 אוקטן – 4.196 מיליארד ליטרים
סולר – 3.390 מיליארד ליטרים (2.8 מיליון שעט"ן)
חשמל
ייצור חשמל
גז טבעי – 67.1%
פחם – 27.0%
אנרגיה מתחדשת – 5.1%
דלקי מאובנים אחרים – 0.8%
סך הכל – 14.0 מיליון שעט"ן
צריכה סופית של חשמל 64.5 מיליארד קוט"ש (5.5 מיליון שעט"ן), עלייה של 4.6% לעומת שנת 2021
צריכת דלקים לייצור חשמל
בין השנים 2021 ו-2022 ירדה צריכת הפחם ב-1.5%, ובמקביל עלתה צריכת הגז הטבעי ב-4.2%.
המגזר הממשלתי
הוצאות המגזר הממשלתי
660.2 מיליארד ש"ח
37.4% מהתמ"ג (לעומת 643.1 מיליארד ש"ח, 40.7% מהתמ"ג, בשנת 2021)
מהם: 368.5 מיליארד ש"ח לצריכה ציבורית
הכנסות המגזר הממשלתי
668.0 מיליארד ש"ח (37.9% מהתמ"ג), מהם:
87.0% מגביית מיסים
עודף המגזר הממשלתי
7.9 מיליארד ש"ח
0.45% מהתמ"ג (לעומת גירעון של 53.7 מיליארד ש"ח, 3.4% מהתמ"ג, בשנת 2021)
החוב הממשלתי
1,057.5 מיליארד ש"ח
יחס חוב-תוצר
60.0% מהתמ"ג
חוב המגזר הממשלתי
1,067.5 מיליארד ש"ח
סיוע רשמי לפיתוח (ODA)
521.0 מיליון דולר (0.101% מההכנסה הלאומית הגולמית)
רשויות מקומיות (2021)
רשויות מקומיות בישראל
255
74.3% מהאוכלוסייה גרו בתחומי העיריות.
14.5% מהאוכלוסייה גרו בתחומי המועצות המקומיות.
10.5% מהאוכלוסייה גרו בתחומי המועצות האזוריות.
0.7% מהאוכלוסייה גרו ביישובים ללא מעמד מוניציפלי.
שירותים מוניציפליים
חינוך והשכלה
זכאים לתעודת בגרות מסך כל תלמידי כיתות יב
כלל ארצי – 71.2%
עיריות – 68.0%
מועצות מקומיות – 77.0%
מועצות אזוריות – 82.3%
בעלי תואר אקדמי מכלל בני 35–55, לפי אשכול חברתי-כלכלי של הרשות המקומית (2022)
כלל-ארצי – 29.9%
אשכול 1 – 8.4%
אשכול 10 – 60.3%
תברואה
כמות הפסולת לנפש ליום
כלל-ארצי – 1.8 ק"ג
עיריות – 1.8 ק"ג
מועצות מקומיות – 1.6 ק"ג
מועצות אזוריות – 2.1 ק"ג
יוממות
שיעור המועסקים העובדים מחוץ ליישוב המגורים
כלל-ארצי – 52.6%
בערים שבהן 50 אלף תושבים ויותר:
השיעור הנמוך ביותר: באילת – 9.7%
השיעור הגבוה ביותר: בגבעתיים – 75.2%
בעלות על דירה (אחוז מתוך משקי הבית)
דירות בבעלות עצמית
כלל-ארצי – 67.9%
בערים שבהן 50 אלף תושבים ויותר:
השיעור הנמוך ביותר: בתל אביב-יפו – 42.2%
השיעור הגבוה ביותר: בנצרת – 93.5%
תקציב
תקבולים (כולל תקציב רגיל ובלתי רגיל)
100.1 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של 1.5%
הכנסות מהשתתפות הממשלה – 32.4 מיליארד ש"ח, ירידה ריאלית של 4.2%
הכנסות עצמיות – 44.1 מיליארד ש"ח, 57.3% מסך ההכנסות של התקציב הרגיל
גביית ארנונה כללית – 36.5% מסך ההכנסות בתקציב הרגיל, עלייה ריאלית של 21.6%
יחס גביית ארנונה מכלל החיובים – 75.3%
תשלומים (כולל תקציב רגיל ובלתי רגיל)
98.4 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של 1.4%
הוצאות לעלות עבודה – 28.3 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של 1.6%
הוצאות תפעול – 21.9 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של 4.1%
עודף/גירעון תקציבי
עודף בתקציב הרגיל כולל מלוות – 356.6 מיליון ש"ח
גירעון בתקציב הרגיל ללא מלוות – 41.7 מיליון ש"ח
בחירות, כנסת וממשל
הבחירות לכנסת ה-24 (23.3.2021)
בעלי זכות בחירה – כ-6.58 מיליון
מצביעים – כ-4.41 מיליון
שיעור ההצבעה – 67.4%
הבחירות לכנסת ה-25 (1.11.2022)
בעלי זכות בחירה – כ-6.79 מיליון
מצביעים – כ-4.79 מיליון
שיעור ההצבעה – 70.6%
עבודת הכנסת ה-25 (בתקופה 15.11.2022–3.7.2023)
חוקים שהתקבלו – 48
הצעות לסדר היום שנדונו במליאה והצעות לדיון מהיר שהועברו לדיון בוועדה – 489
שאילתות שנענו – 972
נציבות תלונות הציבור
תלונות שהוכרעו – 7,297, מהן:
נמצאו מוצדקות – 2,545 (34.9%)
עמדות ותחושות הציבור (בקרב בני 20 ומעלה)
שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי
90.2% מרוצים מחייהם:
91.2% מהיהודים
83.9% מהערבים
63.0% מרוצים ממצבם הכלכלי:
65.0% מהיהודים
50.7% מהערבים
שביעות רצון מהדירה ומאזור המגורים
88.0% מרוצים מהדירה שבה הם גרים.
84.2% מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם.
59.5% מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם.
35.0% מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם.
תחושת עוני וקשיים כלכליים
13.0% הרגישו עניים בשנה האחרונה:
7.6% מהיהודים
43.0% מהערבים
29.9% (כ-1.7 מיליון איש) מתקשים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית.
תחושות לחץ, בדידות ואפליה
19.0% מרגישים לחוצים תמיד או לעיתים קרובות.
20.9% מרגישים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם.
21.0% חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה.
איזון בית-עבודה
33.3% (לעומת 34.4% בשנת 2021) אינם מרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה ובין הזמן שהם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם; השיעור דומה בקרב גברים ובקרב נשים.