עובדיה חממה חותם את פרויקט ה'מדרשיר'

עובדיה חממה: המדרשיר לפרשת השבוע החותמת את התורה, "וזאת הברכה", מתמקד בברכה הייחודית לכל שבט ושבט. לכל שבט אפיון ונחלה משלו, ונדמה שיש פה כדי להדגיש דווקא את המפריד בין השבטים ואת הנבדלות המגזרית ביניהם, אולם ההפך הוא הנכון: הברכה מצויה במגוון הכישורים והיכולות ובהיותם מאוגדים יחד כמו ארבעת המינים וכמותם משלימים זה את זה, ערֵבים זה לזה ומכפרים זה על זה.

הדוגמה הכי יפה בעיניי היא הברכות שניתנו לזבולון וליששכר. זבולון חובק ים ואת עולם המסחר, וככזה עוסק בפרנסה הגשמית, ואילו יששכר לומד תורה לשֵם פרנסה רוחנית, ושניהם ערֵבים זה לזה ומכפרים זה על זה. הודות לזבולון יש ברכה ושכר גשמי גם ליששכר, לומד התורה, ואילו הודות ליששכר יש ברכה ושכר רוחני לזבולון, העוסק במסחר. שניהם שמחים בחלקם ושמחים בזולתם, שמשלימם. וזאת הברכה, בערבות ההדדית.

כך, במסר הזה, חותם משה רבנו את ימיו. כך חותמת התורה את דבריה. כך אפילו אויבינו הארורים מוכיחים אותנו: הם לא מבדילים בין מתיישבי השומרון למתיישבים בירושלים, בשדרות, בעוטף עזה, בתל-אביב או בחיפה ובצפון. אחדותנו זאת הברכה שלנו, שמהווה את מקור שנאתם הרצחנית מאז ומעולם. ואם נעבור לימינו אנו, אחדות לאומית, ללא שבט לומדי התורה, איננה נקראת אחדות.

כמו משה, שבמותו מצווה לנו את החיים, את האחדות ואת הברכה, כך גם קורבנות הטרור הקדושים. מכל פרשה, שחוזרת ונשנית מדי עידן ושנה, עלינו לקום מחוזקים ועם שמחה ושיר חדש בלב, ואף על פי כן ולמרות הכול להתחיל מבראשית.
חזק חזק ונתחזק!

וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה,
אִישׁ ה', אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֹאת הַבְּרָכָה,
אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה לִפְנֵי מוֹתוֹ.

"יְחִי רְאוּבֵן, יְחִי וְאַל יָמֹת,
יְחִי וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר,
שְׁמַע קוֹל יְהוּדָה ה', וְאֶל עַמּוֹ תָּשִׁיב,
יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה."

וּלְלֵוִי אָמַר, "בָּרֵךְ ה', חֵילוֹ,
וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, תִּרְצֶה".
אָמַר עַל בִּנְיָמִין, שֶׁהוּא אֲהוּב ה',
וְהוּא יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו.

וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה,
אִישׁ ה', אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֹאת הַבְּרָכָה
אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה לִפְנֵי מוֹתוֹ.

וּלְיוֹסֵף אָמַר, "יְנַגְּחוּ יַחְדָּו עַמִּים,
רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְאַלְפֵי הַמְּנַשֶּׁה.
שְׂמַח, שְׂמַח, זְבוּלֻן, שְׂמַח נָא בְּצֵאתֶךָ
לִכְבּשׁ עוֹלַם מִסְחָר וּמִלְחָמָה.
שְׂמַח נָא, יִשָּׂשכָר, שְׂמַח בְּיָשְׁבְךָ,
בְּאֹהָלֶיךָ שְׂמַח, בִּשְׂכַר תּוֹרָה."

וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֹאת הַבְּרָכָה...

"בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן,
עוֹשֶׂה צִדְקַת ה' וּמִשְׁפָּטָיו,
וּלְדָן אָמַר, "דָּן גּוּר אַרְיֵה,
דָּן יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן."

"נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה',
יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה,"
"בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר," יְהִי אֲהוּב אֶחָיו
וּבְשֶׁמֶן שֶׁפַע אֶת רַגְלוֹ טוֹבֵל.

וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֹאת הַבְּרָכָה
אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה לִפְנֵי מוֹתוֹ.