לאחר שעיבד והקליט קאברים רבים, ובהם שזכו לחשיפה רחבה, אמן האקאפלה המוכשר יונתן שטרן, מוציא אלבום מלוטש וייחודי בז'אנר האקפלה.
האלבום מורכב מ 10 רצועות במגוון סגנונות, קאברים לשירים יהודיים ושירי מסורת, לצד שירים ישראליים ולחנים מקוריים שלו. על מלאכת העיבודים וההקלטות אחראי יונתן בעצמו, כשהוא מרכיב את היצירה מעשרות קולות וצלילים שונים המופקים באמצעות הפה והידיים בלבד. באלבום מתארחים גם בני משפחה ומספר זמרים, בניהם החזן לייזר ברוק, הזמר היוצר דודי פרישמן ועוד.
"הכל התחיל משירה משפחתית וקצת ביטבוקס".. הוא מספר. "במשפחה היינו שרים בלי סוף, בעיקר בשבתות וחגים, כל סעודה והשירים שלה, כל חג והנעימות שלו - וכך למדתי את נפלאות ההרמוניה הקולית.. בכיתה החברים ביקשו שוב ושוב "יונתן, תעשה לי תופים בפה! " אז עוד לא ידעתי שמעבר לים קוראים לזה ביטבוקס ומי בכלל חשב על מוזיקה שמופקת כולה באמצעות הפה".
לאחר הלימודים בבית הספר הוא המשיך במסלול תורני של לימודים בישיבות, ושם החיידק אחז בו שוב: בלילות אחרי סדר הלימוד נפגשו יונתן ושני חברים נוספים בפינה שקטה במורדות בית וגן בירושלים, שם הם תופפו ושרו בשלשה קולות עד השעות הקטנות של הלילה, במשך כמה שנים. "זאת הייתה חוויה מדהימה! ''ככל שמפגשי השירה הליליים המשיכו, החלטתי שאני רוצה להקליט כמה שירים שבלטו בנוכחותם. רכשתי מיקרופון פשוט בכמה גרושים, אותו חיברתי ישירות למחשב וכך הקלטנו כמה שירים".
בהמשך הגיע המפנה: "כשהבנתי שהמוזיקה מחיה אותי ומהווה חלק מרכזי בחיי, נרשמתי ללימודים גבוהים למוזיקה בבית הספר למוזיקה "מזמור", ובמקביל התחלתי לעבוד על שירים לאלבום הבכורה".
האלבום מהוקצע ומהודק. ומזכיר בסגנונו את להקות האקפלה מארצות הברית "Six13" "Maccabeats" ועוד כששטרן חובר לאנשי הסאונד הבינלאומיים שלהם אד בויאר ואלכס גרין, שניהם מהשורה הראשונה בעולם בתחום. למרות ההשוואה ללהקות האמריקניות ניכר בשטרן את סגנונו הייחודי, הוא נטול את המבטא האמריקני המאפיין, וכל כולו הפגנה של ישראליות חיה ומלאת נשמה.