"הפעם מדובר במשהו אחר, מיוחד, שונה לגמרי, לחן קודש. הפעם לא מדובר בלחן על פסוק או אימרת חז"ל, אלא לראשונה יש לנו לחן לתוכן חסידי שנשאב ממעיין החסידות הגדול שזרם בבית מדרשו של מרן בעל ה"שפת אמת" מגור זצ"ל, שספריו משמשים כאבני יסוד לתורת החסידות", מספר בעל המנגן ר' פיני איינהורן.
מילות השיר הם מתורתו של ה"שפת אמת" בלשון שנאמרה ונכתבה על ידו, והמנגינה הנרגשת והמרטיטה את נימי הלב נחצבה מהיכל הנגינה, משולבת בדיוק נמרץ במסר הנפלא. היא עולה מאליה מתוך הדברים הנוראים מכבשן האש של ה"שפת אמת".
ה"שפת אמת" מדבר על כך שכל אדם צריך לקרב את גופו לקב"ה ולקדש את כל איבריו, אבל הצדיקים הגמורים שמתביישים לעמוד קרוב לקב"ה שמא הם לא ראויים דיים, הדרך שלהם להתקרב לקב"ה היא "על ידי שיושב בפתח, ומשליך גופו ונפשו, ומשתוקק רק לעשות רצון בוראו".
ה"שפת אמת" מדבר על מהלך אחר של יהודי בחיים. לא המהלך השגרתי. משהו שמשקף את המדרגות הנעלות שתורת החסידות תובעת. לא לקבל את שגרת החיים הפשוטה כפי שהיא, אלא פשוט להשתוקק לדבקות. למשהו עילאי יותר. השגות גבוהות. את הגוף, ואפילו את הנפש יניח האדם בצד, כאשר הוא כוסף ומשתוקק לבוראו.
יסוד זה בחסידות, עמד במרכז משאו של רבי מנחם מנדל פומרנץ ריש מתיבתא "עוז והדר" וראש כולל לדיינות "באר ישראל" בציון השפת אמת במסע "בדרכי החסידות" שנערך בתחילת החורף, בהשראה זו ולקראת הילולת ה"שפת אמת" השנה הולחן על ידו הלחן המיוחד הזה. במשתה היין שנערך בפורים לימד הרב לראשונה את השיר, שעד מהרה הפך ללחן סוחף המושר פעם אחר פעם בהתרגשות עצומה על ידי כל המשתתפים. בימים האחרונים אנו שומעים את השיר מושר בעוד ועוד מקומות, כשהמיוחד שבו הוא שאנשים שרים שוב ושוב בלא הפסקה, ומשתוקקים לעשות את רצון בוראם.
ואכן, לא עברו ימים מרובים והשיר כבר מופיע בעיבוד מקורי ומרגש במיוחד, על ידי אמן הרגש ר' פיני איינהורן שבקולו הייחודי הוא מבטא את הכיסופים והערגה שבמילות השיר, ובשירה של תחנונים ודבקות הוא מבצע את השיר יחד עם ילד הפלא ארי רייך, בליוויים של מקהלת "ידידים" המפורסמת ובעיבוד המקצועי של אלי קליין ואיציק ברי.
הצגת כל התגובות