כוכב מודיעין
"על המדפים מסביב לשולחן ניצבו מזכרות מקריירת ה-CIA שלי. האור הקלוש הבריק מעל שרשרת כסף מוכתמת שמקורה בהרי ההמונג. הצצתי בתמונה ממוסגרת של מכונית קטנה מדגם ז'יגולי הנוסעת על גדת נהר במוסקבה, מלווה בצוות מעקב של המחלקה השביעית של ה-KGB. אבל פריט אחד בלט יותר מהשאר. הושטתי יד אל קופסה קטנה ושלפתי את כוכב המודיעין הארד שקיבלתי על "פעולה אמיצה" במהלך משימה רגישה מאוד בטהרן בשיא משבר בני הערובה. זו הייתה משימה שבוצעה בזהות בדויה, תוך שימוש במסמכים מזויפים – משימה מסוכנת וקשה שהושלמה בהצלחה, אך מעולם לא תוארה בפרסומים בלתי מסווגים", (טוני מנדז מתוך ספר זכרונות)
>> למגזין המלא - לחצו כאן
טוני מנדז, יליד עיירת כורים קטנה בנבדה, מצא את עצמו בלב עולם הריגול והפעילות החשאית. הדרך שלו רצופה באקשן ודרמה התחילה באופן טרגי אישי – הייתה זו תקופת פריחה כלכלית בארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה. אביו ג'ון מצא עבודה במכרה נחושת, אך בגיל 23 בלבד נהרג בתאונה טראגית כשנמחץ בין שתי קרוניות עפר עמוק במנהרת המכרה.
נקודת המפנה בחייו של מנדז הגיעה בשנת 1965, כאשר נתקל במודעה בעיתון: "אמנים לעבודה בחו"ל – אזרחים מטעם הצי האמריקני". סקרנותו התעוררה והוא שלח קורות חיים. הוא לא ציפה שמי שיקבל את קורות החיים שלו יהיו משרדי הגיוס של ה-CIA.
היום הראשון של מנדז ב-CIA כלל סדרת ראיונות מתוחים. אחת השאלות הראשונות הייתה: "איך תרגיש לגבי שקר לטובת המדינה?". תשובתו של מנדז: "אני חושב ששקר יכול להיות אמצעי חשוב בזמן מלחמה". כנראה שזה מה שציפו לשמוע. לאחר הראיונות ובדיקת פוליגרף, עבר מנדז בדיקת רקע מקיפה שנמשכה חודשים.
מנדז עם הזמן צבר ניסיון מבצעי והתמחה בתחום ההסוואה והתחבולה. הוא הוכיח את יכולתו בחשיבה אסטרטגית ומציאת פתרונות יצירתיים במצבים מורכבים. תפקידו הראשוני היה לייצר מסמכים מזויפים: דרכונים, תעודות זהות ורישיונות נהיגה. הוא עבד בדייקנות מדהימה והקפיד על כל פרט, החל מסוג הנייר ועד לדקויות בכתב היד. הסוכנים סמכו על עבודתו של מנדז, שכן המסמכים שזייף עזרו להם לחצות גבולות, להימנע ממעצר ואף להציל את חייהם.
אחד הדברים החשובים ביותר שלימד מנדז את הסוכנים שפזורים במרחבי הגלובוס, היה הצורך לשמור על קור רוח תחת לחץ. הוא הטמיע בהם שהשליטה העצמית היא גורם מכריע בהצלחה או כישלון, ובמקרים מסוימים, אף הבדל בין חיים למוות.
פריצה נועזת: דרמה בשגרירות ארה"ב בטהרן
בנובמבר 1979, בעיצומה של המהפכה האסלאמית באיראן, קבוצת סטודנטים איראנים פרצה לשגרירות ארה"ב בטהרן ותפסה עשרות דיפלומטים אמריקאים כבני ערובה. האירוע שהסעיר את העולם היה תוצאה של המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן בעקבות הדחתו של השאה, בעל בריתה של ארה"ב ועלייתו של האייתוללה חומייני לשלטון.
הפריצה לשגרירות לא הייתה אקט ספונטני. הסטודנטים שהזדהו כ"תלמידים מוסלמים עוקבי דרך האימאם", תכננו את המבצע בקפידה. הם עקבו אחר השגרירות במשך ימים, הכינו מפות, ואף הביאו עמם ציוד לפריצת דלתות, סרטי בד לכיסוי עיניים, ואוכל עבור בני הערובה.
בעוד עשרות דיפלומטים נלקחו בשבי, שישה מהם הצליחו להימלט מההמון הזועם. בלילה סוער הם הגיעו לביתו של קן טיילור, שגריר קנדה באיראן, וביקשו את עזרתו. טיילור, בידיעה על הסכנה הגדולה החליט להסתיר את הדיפלומטים האמריקאים בביתו. במשך 79 ימים הם חיו בצל הפחד מנותקים מהעולם החיצון ותלויים לחלוטין בטוב ליבם של הקנדים. טיילור פעל בחשאי מול רשויות קנדה במטרה למצוא דרך לחלץ את האמריקאים מאיראן ולמנוע אסון דיפלומטי.
החדשות על ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהרן זעזעו את ארה"ב. הנשיא קרטר קיבל את הדיווחים בהלם ובתדהמה ובעדכון הביטחוני הוא דרש לדעת מהן האפשרויות העומדות לרשות ארצות הברית. אך באותן שעות ראשונות אפופות אי-ודאות ופחד לא הייתה תשובה ברורה. קרטר, נאחז בתקווה קלושה וקיווה שהמשבר ייפתר בדרכים דיפלומטיות. אולם, ככל שחלף הזמן התבהרה המציאות המורכבת - 52 דיפלומטים ועובדי שגרירות הפכו לבני ערובה, כלואים בתוך השגרירות בתנאים קשים מנשוא.
מנדז נכנס לתמונה
צלצול טלפון חד קטע את שגרת יומו של טוני מנדז איש ה-CIA במשרדו. הקול הדחוף בצד השני בישר על מצב חירום: הבשורה זעזעה את מנדז הוא ידע שיהיה מעורב במבצע החילוץ אך לא תיאר לעצמו את המורכבות ואת התפקיד הייחודי שיועד לו.
טוני מנדז לא היה מרגל רגיל, במשך 14 שנים הוא עבד במשרד השירות הטכני של ה-CIA החטיבה האפלה והמפורסמת במזימות הנועזות שלה - כמו הניסיון להטמין חומרי נפץ בסיגרים של פידל קסטרו ולחבר חתולים למכשירי האזנה. ההתמחות של מנדז הייתה להשתמש בשינוי זהות כדי לחלץ אנשים ממצבים מסוכנים. פעם אחת הוא הפך קצין CIA שחור ודיפלומט אסייתי לאנשי עסקים קווקזים באמצעות מסכות שהפכו אותם לתאומים כדי שיוכלו לארגן פגישה בבירת לאוס, מדינה תחת משטר צבאי נוקשה.
בהזדמנות אחרת כאשר מהנדס רוסי היה צריך למסור פחי סרטים עם פרטים רגישים ביותר על מטוס הסופר-מיג החדש, מנדז עזר למטפלים שלו ב-CIA להיפטר מזנבות הק.ג.ב. שלהם על ידי חיבור "קופסת הפתעות". קצין היה ממתין לרגע של בלבול כדי להתגנב מתוך מכונית. ברגע שעשה זאת, בובת תצוגה עם קפיץ הייתה קופצת החוצה כדי ליצור את הרושם שהוא עדיין יושב במושב הנוסע. מנדז עזר למאות סוכנים להימלט מסכנה מבלי להתגלות.
מצחיק להגיד על איש התחפושות והתלבושות שהמשימה הזו התאימה לו "כמו כפפה ליד". אך הפעם המשימה לא הייתה פשוטה. ששת הדיפלומטים היו אנשים רגילים, ללא שום הכשרה במבצעים חשאיים, וקשה היה לשכנע אותם לצאת לפעולה מסוכנת שכזו. מנדז חש את כובד האחריות על כתפיו, כשטעות קטנה עלולה לעלות בחיי אדם. האומה ציפתה לתוצאות, והזמן פעל לרעתם. מנדז ידע שזו תהיה אחת המשימות המאתגרות ביותר בקריירה שלו.
בפגישה עם תת-מזכירת המדינה לענייני המזרח הקרוב, מנדז הציג את גישתו: לאחד את הסיכון, לשים את כל ששת הדיפלומטים יחד תחת כיסוי מתאים ולבחור את היציאה הקצרה והמהירה ביותר האפשרית.
אחד היועצים חייך חיוך ערמומי: "מעניין אותי לשמוע איך אתם מציעים לעשות את זה, מכיוון שאנחנו די תקועים כרגע".
ארגו - ספינת הצלה
הספינה ארגו, ספינתם המפוארת והדמיונית של הארגונאוטים, חרטה את שמה במיתולוגיה היוונית כנושאת מסע גבורה בחיפוש אחר גיזת-הזהב סמל לעושר ולתהילה. על סיפון ארגו, התגבשה חבורה של גיבורים מיתולוגיים, כל אחד בעל כישורים ייחודיים וביחד הם צלחו אתגרים בלתי נתפסים בדרך להשגת מטרתם.
אלפי שנים מאוחר יותר, השם "ארגו" קיבל משמעות חדשה, רחוקה ממסעות מיתיים וקסם עתיק. הפעם, היא סימנה מבצע חילוץ נועז, סיפור ריגול אמיתי שהתרחש בלב המהפכה האיראנית. שישה דיפלומטים אמריקאים מצאו עצמם לכודים בטהרן תחת איום מתמיד, גורלם היה תלוי בחוט דק ותוכנית נועזת נרקמה כדי לחלצם.
סיפור הכיסוי פרי יצירתם של סוכני CIA ובראשם טוני מנדז, היה יצירת מופת של דמיון ופיקחות. במקום כוח צבאי גלוי נבחרה דרך מתוחכמת ועוקפת: הוליווד, תעשיית הסרטים, מעצמת הזוהר והאשליה שימשה מסווה מושלם למבצע חילוץ נועז.
"ארגו", סרט מדע בדיוני פיקטיבי נולד. ברמת התסריט - כוכב לכת רחוק בשם "ארגו" שנכבש על ידי כוחות חייזרים אכזריים כיד הדמיון הטובה. עלילה זו לא נועדה להגיע למסך הגדול, אלא לספק מסווה משכנע לקבוצת הדיפלומטים הלכודים שמתעדת להתחזות לצוות הפקה הוליוודי.
ההצגה חייבת להימשך
למנדז היו קשרים בהוליווד משיתופי פעולה בעבר (אחרי הכול, הוא והם עסקו באותו עניין של יצירת מציאויות כוזבות) והוא החל לרקום את העלילה שלו. לצורך הפקת הסרט המדומה גויסו מיטב אנשי המקצוע מהוליווד. ג'ון צ'מברס, אמן איפור אגדי שזכה באוסקר על עבודתו בסרט מפורסם, יצר תסריטים רישומים ותלבושות. משרד הפקה מזויף הוקם באולפני סאנסט גאואר, מודעות צבעוניות פורסמו במגזינים, ואפילו מסיבת השקה נוצצת אורגנה בגן אירועים בלוס אנג'לס.
במקביל נדרשו ששת הדיפלומטים האמריקאים השוהים באירן, לבצע חזרות גנרליות לקראת זהותם החדשה כצוות הפקה קנדי. הם יעברו הכשרה יסודית, ילמדו את סיפור חייהם הבדוי, יתרגלו התנהגות הוליוודית טיפוסית, והצטיידו בדרכונים קנדיים מזויפים וויזות איראניות מזויפות.
מנדז הגיש לממונים עליו תוכנית מבצעית, הכוללת ניתוח של המטרה, המשימה והלוגיסטיקה. המשימה הייתה כה קשה עד שמפקדיו אותתו שהם יהססו לאשר אותה, אבל ההצעה הזו הייתה מפורטת מספיק כדי לקבל את אישורם ואת אישור הבית הלבן. הסבירות, כפי שאומרים בעסקי הריגול, 'הייתה טובה'.
השהיה של צוות הסרט המדומה "ארגו" דווקא באיראן היה (במירכאות) לצורכי לוקיישן, שם בין נופי מדבר מרהיבים, מבנים עתיקים, והרי אלבורז המרשימים שהוצגו כאתרי צילום פוטנציאליים לסרט המדע בדיוני.
במטוס מקנדה לאיראן בדרך לחילוץ - מנדז שניצח על כל התוכנית שינן באוזניי הצוות את 'האני מאמין' שלו:
"בתחפושת ובזהות בדויה, הסיפור שאתה מספר הוא הכול. אם הסיפור משכנע, אפילו השקר הגדול ביותר יראה אמיתי. אם הוא לא אמין – אפילו העובדה הפשוטה ביותר תעלה חשד".
מבצע ארגו - ממריאים
צל של מתח כבד ריחף באוויר טהרן הקרה. חיילים חמושים ניצבו בכל פינה, עיניהם בוחנות כל תנועה חשודה. בעיר הזאת, טעות אחת קטנה עלולה הייתה לעלות בחיים. במרכז הסערה הזאת הסתתרה קבוצה קטנה, נואשת וחסרת אונים - שישה דיפלומטים אמריקאים שנלכדו בשגרירותם בעקבות המהפכה האסלאמית. תקוותם היחידה נחה בידיו של איש אחד - טוני מנדז, שהגיע לאיראן תחת זהות בדויה של קווין קוסטה הארקינס, מפיק סרטים אירי.
רגע המפגש הראשון בין מנדז לדיפלומטים היה מרגש וטעון. "הם נראו מותשים, מפוחדים, אך גם מלאי תקווה", סיפר מנדז מאוחר יותר.
ההכנה הקפדנית הייתה המפתח להצלחה. מנדז, איש מקצוע מיומן, לימד את הדיפלומטים את רזי תעשיית הקולנוע: איך לדבר על סרטים, איך להתנהג כמפיקים או מעצבי תפאורה, ואיך להציג את עצמם בצורה משכנעת. הוא דאג לפרטים הקטנים ביותר, לימד אותם כיצד להשתמש בדרכונים מזויפים וכיצד לענות על שאלות בבדיקות הגבול.
יום הבריחה הגיע. 27 בינואר 1980, שדה התעופה הבינלאומי מהראבאד בטהרן. שישה "אנשי צוות קולנוע" בראשות מנדז, מוכנים לטיסה לציריך-שוויץ. לבם פועם בחוזקה, כל צעד קרוב יותר לחופש, אך גם קרוב יותר לסכנה.
עם הגיעם לשדה התעופה מהרבד בטהרן, הקבוצה נכנסה לאולם הנוסעים הצפוף והסואן. מנדז, בתפקידו כמנהל ההפקה הוביל את הדרך מנסה לשדר נינוחות ובטחון. הוא סרק את הסביבה, מחפש אחר סימנים חשודים, אך למראית עין הכל נראה כשורה.
הקבוצה התקרבה לדלפק הצ'ק-אין של חברת התעופה Swissair, והלבבות החסירו פעימה. מנדז הגיש לפקיד את כרטיסי הטיסה והדרכונים הקנדיים המזויפים. הפקיד עיין במסמכים ללא הבעת חשד. הוא תשאל את מנדז כמה שאלות עליו ועל הקבוצה שבעקבותיו, מנדז כמו זיקית השתלב בסיטואציה המתוחה ושידר עסקים כרגיל.
לאחר שעברו את ביקורת הדרכונים, הגיע הרגע המתוח מכולם - הבידוק הביטחוני. מנדז הלך בראש מנסה לשדר שלווה ובטחון. הוא הניח את תיקו על המסוע, צפה בו נבלע במכונת השיקוף וחיכה במתח לתגובת המאבטח. השניות נקפו לאט מדי. לבסוף, המאבטח סימן לו להתקדם. מנדז עבר את הגלאי ללא בעיות והתקדם לעבר שער העלייה למטוס. אחד אחר השני, גם שאר חברי הקבוצה עברו את הבידוק בהצלחה וללא תקלות. תחושת ההקלה הייתה עצומה. הם הצליחו לעבור את המשוכה האחרונה וכעת הדרך לחופש פתוחה לפניהם.
רגע לפני ההמראה, בוב אנדרס, אחד הדיפלומטים, נתן למנדז מכה קלה על הזרוע. "גבר, אני רואה שחשבתם על הכל", אמר בחיוך רחב. הוא הצביע על צדו של המטוס. שם, באותיות גדולות, היה כתוב AARGAU, שם הקנטון השוויצרי ממנו הגיע המטוס. מנדז המופתע חייך ואמר - "זה בהחלט אות שהמבצע הסתיים בהצלחה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
סיפור הבריחה המדהים הזה נשמר בסוד במשך שנים ארוכות, עד שנחשף לציבור ב-1997. מבצע "ארגו" הוא דוגמה מופת לאומץ לב אנושי, תושייה ותכנון מדויק. סיפור מרתק, כמעט בלתי יאומן המזכיר לנו את כוחה של התקווה גם במצבים הקשים ביותר.