פגשתי אותו באקראי. מראהו היה שונה מהפעם האחרונה בה נפגשנו. לבוש היה במדים ועל כתפו נחה לו כמותה ירוקה. בניגוד לעבר, הכיפה לא כיסתה את ראשו.
ב. היה חניך שלי בישיבה לנוער נושר. הוא עזב אותה בשל הקושי שלו מבית, ולנוכח שאיפתו התמידית להשתלב בחברה הישראלית, לדבריו. השילוב הזה, כלל בהמשך הדרך את הורדת הכיפה.
"כאשר התגייסתי כבר לא הייתי דתי", הוא מזכיר לי כשאני מביט בראשו הגלוי. "אבל אצל רבים מחברי ליחידה, המצב הוא שונה בתכלית".
למה כוונתך? שאלתי.
"קח דוגמה. בטירונות, סיפר לי אחד החברים ליחידה שיש לו ׳קווים אדומים׳ ברורים מאד בכל הקשור לשמירת מצוות. שאלתי אותו מהם והוא מיהר להשיב: ׳שמירת שבת. לעולם לא אחלל שבת'.
"חצי שנה חלפה, ולאחרונה, עת יצא לשמירה לילית בשבת, ביקש ממני את מכשיר הטלפון שלי, לדבריו, ׳כדי שלא ישעמם לי׳".
ב., אם לא הבנתם, אינו משרת חלילה בסיירת מטכ״ל, או בגולני. בשל היותו בן למשפחה חרדית ובוגר ישיבות, בחר ב. להתגייס לנח״ל החרדי, ליחידת ׳נצח יהודה׳. בימים בהם מתיימרים הפוליטיקאים הישראליים לגייס את עשרות אלפי בני הישיבות היושבים והוגים בתורתם, כדאי להקשיב לתיאורים של ב. על המתרחש בין גדרות התיל המקיפים את הבסיס בו הוא משרת.
כשהוקמו לפני עשור גדודי החיל החרדי, הבטיח צה״ל לעמוד בתוקף על שמירת אורח החיים היהודי ביחידות המדוברות. ״אצלנו אין תפילות בבוקר״, הוא אומר לי כשאני מתעניין בסדר יומו. ״בטירונות, הייתי חייב. היום, אתה רוצה להתפלל? תארגן מניין ולך תתפלל. המ״מ ( מפקד מחלקה) מגיע בבוקר, דופק על דלתות החדרים בבסיס וצועק ׳שחרית׳. אבל אף אחד לא קם״.
המ"מ עצמו, לא מכריח אתכם לקום ולהתפלל?
״לא. גם הוא לא מתפלל, אז למה שיכריח אותנו?״.
יש מניין מדי בוקר?
״יש מניין, אבל מיעוט קטן מתפללים בו".
לכשרות, הצבא מחויב. לפיכך, החיילים המתגייסים ליחידות החרדיות אינן נכשלים באכילת מאכלות אסורות. אך חילולי השבת ביחידה בה משרת ב. הפכו לדבר שגרתי רח״ל. "יש לנו סעודת שבת, בליל שבת וביום. בפומבי אף פעם לא יהיה חילול, אבל כשמסתיימת הסעודה, כמעט כולם הולכים לחדרים ומעשנים".
תנקוב במספרים.
"ביחידה שלי נניח, מתוך 15 חיילים, בין ארבעה לחמישה, שומרים שבת. כל השאר, לא".
בתחילת השבוע עבר ב. ליד ׳מאהל הפראיירים׳ בתל אביב. הוא היה חבוש במדים הירוקים ובמהרה התנפלו עליו פעילי המאהל בבקשה שיחתום על העצומה לגיוס בני הישיבות. ״אמרתי להם שאני מתנגד בתוקף לגיוס בני ישיבות. הם היו בהלם, אבל הסברתי להם שצה״ל לא מיועד ולא מסוגל לתת מענה לבחורים שרוצים לשמור תורה ומצוות״.
גדולי ישראל כבר אמרו את דעתם לפיה אין כלל מקום להתפשר בנושא הגיוס ולו מפני שמקומם של בחורי הישיבות אינו אלא היכלי התורה. מהשיחה עם ב. למדתי כי הטענה הצה״לית כביכול שלפיה יוכלו בני הישיבות להתגייס לצבא מבלי לפגוע באורחות חייהם, בשקר יסודה. בן ישיבה שמתגייס לצבא, חשוף לסכנה רוחנית שבכמותה טרם נתקל וסביר להניח שלא יתקל אי פעם.
אני מניח כי אותם אלו הרוצים לגייס את מחזיקי התורה אינם מחפשים בטובתנו. אך לעיתים, הם מנסים להצטייר כאנשי אמת ולהבטיח שמירת מצוות מושלמת תחת מעטפת הצבא. זהו, כאמור, תרחיש לא מציאותי. ככל שנפנים זאת מוקדם יותר, נבין כי המלחמה על הגיוס היא עניין של מסירות נפש של ממש.
פורסם ב'בקהילה'.
הצגת כל התגובות