כשחוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' החלו במחקר סוציולוגי מקיף אודות התרומה של הבעל בעבודות הבית, כאשר הם ציפו לראות יותר אושר אצל נשים שנעזרות בבעליהן מאשר אצל גברים הנושאים בנטל עבודות הבית באופן שויוני, אך תוצאות המחקר שהפתיעו את החוקרים הראו כי דווקא בריאותם הנפשית והפיזית של הבעלים היא שהשתפרה פלאים.
המחקר נערך על גברים משבע ארצות, ותוצאותיו מראות כי גברים הנושאים בנטל הבית בצורה שווה וממלאים את חלקם ביעילות, נהנים מאיזון בריא בין עבודה לפנאי.
התברר כי הנטיה לחשוב כי הסיבה לאושר היא מכיוון שהגברים הנושאים בנטל חשים פחות רגשי אשם, אינה נכונה. על פי המחקר הסיבה האמיתית נובעת מכך שהגברים הללו גילו את הסוד לחיים שקטים ולשלום בבית.
הכלי המרכזי ששימש את החוקרים במחקר הינו סקר חברתי מוכר של האיחוד האירופי, בסקר נתונים על סגנון החיים של הגברים והנשים במדינות צרפת, שוודיה, דנמרק, נורבגיה, בריטניה והולנד. בשלב הבא הושוו החוויות האישיות שחשו הגברים על רקע סיכוכים זוגיים שסיבתם הייתה חלוקת עבודה בעייתית בבבית.
החוקרים ציפו שככל שהגבר יקדיש זמן לבישולים, קנית, שטיפת הכלים וסידור הבית, כך הנשים ידווחו על שמחה מתפרצת, אלא שהתוצאות הראו עלייה במדדי האושר דווקא אצל הגברים שהתגלו כנינוחים מאוד לחוצים פחות ודיווח על הנאה מרובה מהשקט השורר בביתם, מנגד הנשים לא התרגשו במיוחד מהעזרה (לתשומת לבכם הגברים).
ז'קלין סקוט, פרופסור לסוציולוגיה בקיימברידג' השותפה בחיבור על תפקידים מגדריים, הסיקה מהמחקר כי ייתכן שהדבר קשור לכך שיותר ויותר גברים תומכים בשוויון. הגברים חשים ככל הנראה אי נחת ביודעם שבת הזוג מתמודד עם רוב המטלות לבד בעוד שעל פי תפיסתם הם היו צריכים להשתתף בעבודות, סביר להניח כי באוכלוסיות שבהן ישנה תפיסה חזקה יותר על תפקיד האישה בבית הגברים חשים פחות אשמים.
סוקט מוסיפה כי יתכן שהדבר נובע גם מכך שנשים מביעות באופן חופשי מבעבר את מורת רוחן על עצלנות בני הזוג.
הצגת כל התגובות