ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שהקדיש את נאומו לפני זמן קצר (שני) בכנסת במהלך דיון על הקרת הצפון, לאריאל ביבס המציין את יום הולדתו החמישי במנהרות החמאס, התעמת עם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, ועורר סערה כשהגיב בפליטת פה חמורה ומשמעותית במיוחד.
לפיד, שזעם על רוטמן שקטע את נאומו, אמר: "חבר הכנסת רוטמן, אני מדבר על ילד בן חמש שנפל במנהרות החמאס במשמרת שלך, תן כבוד".
ח"כים שנכחו במליאה מיהרו לתקן את לפיד: "לא נפל", ולפיד מיהר לתקן: "נחטף, ונתפלל כולנו ביחד שהוא חי".
ח"כ שמחה רוטמן הגיב לו: "כדאי שתשמור על הפה שלך, כדי שלא תגיד שטויות".
This browser does not support the video element.
הנאום המלא של לפיד היום בכנסת
אריאל ביבס בן חמש היום. יש לו יומולדת. אני לא יודע אם הוא חי או מת, אני כן יודע איפה הוא. הוא במנהרות החמאס. או ילד קטן, או חס וחלילה גופה קטנה. הוא במנהרות החמאס והדרך היחידה להחזיר אותו היא עסקה.
אריאל ביבס בן חמש. היום. מי שהגה את הקמפיין השיקרי שהברירה שלנו היא או נצחון או עסקת חטופים - לא ינצח לעולם. הוא לא מבין מה זה נצחון.
אם אריאל ביבס לא יחזור הביתה, הפסדנו. נהרוג כמה מחבלים שנהרוג. נשמיד כמה בניינים שנשמיד. לא עוד פיר שמתפוצץ ברפיח הוא הנצחון, אריאל ביבס חוזר הביתה הוא הנצחון.
אריאל ביבס הוא לא קלף מיקוח, הוא לא אבן נגף בדרך לנצחון, הוא לא בעיה צבאית, הוא לא מכשול מדיני, הוא לא בעיה פוליטית.
הוא ילד בן חמש. היום. יש לו היום יומולדת. היום-יומולדת לאריאל ביבס, ומעולם, מעולם לא היתה משמעות מצמררת יותר למילים, "שתזכה לשנה הבאה."
אריאל ביבס הוא ילד ג'ינג'י קטן שנקלע למלחמה של מבוגרים. הוא יותר קטן מהילד שמרים את ידיו בגטו ורשה. הוא יותר קטן בארבע שנים מ"ילדת הנפלאם" שרצה בתוך ההפצצה במלחמת וייטנאם. הוא יותר קטן בעשר שנים ממה שהיתה מלאלה יוספזאי כשהטליבאן ירה בה כי היא רצתה ללמוד.
אנחנו מבוגרים. אנחנו הורים. יש לנו חובה לילדים. החובה הזו קודמת לכל דבר אחר. חובתה הראשונה, העליונה, של הממשלה היא לתת בטחון לאזרחיה. תפקידה לשמור על הילדים, לוודא שלא קורה להם שום דבר נורא.
הממשלה הזו נרדמה בבייביסטר, וכשהיא התעוררה התברר שקרה דבר נורא. ילד בן חמש נעלם מהבית. הוא נחטף. הוא נלקח בידי אנשים נוראים. אז יש לה עכשיו תפקיד אחד ורק אחד: להחזיר אותו הביתה.
כשראש הממשלה אומר, "ישראל תנצח", אל תשאלו את עצמכם מה פירוש המילה "תנצח", תשאלו את עצמכם מה פירוש המילה "ישראל". ממה מורכבת המילה הזו? מאיזה ערכים? מאיזה אנשים? מה מייצגת המדינה הזו?
האם ישראל היא מדינה שנוטשת ילדים בני חמש? האם ישראל היא מדינה שאומרת, "אנחנו נהיה כמו אוייבינו", או שהיא אומרת, "אנחנו נהיה שונים מהם. הכי שונים מהם שאפשר. אנחנו לא נדבר בשפה שלהם. אנחנו לא נהיה כמוהם." בסדר העדיפויות שלנו, בין המוות לחיים, החיים קודמים.
ההבדל הוא שלחמאס לא אכפת מילדים בני חמש, לנו אכפת. לחמאס לא אכפת מחוקים וכללים, לנו אכפת. לחמאס לא אכפת להיות נחשל ואלים ומלא שנאה, לנו אכפת. אנחנו לא נהיה כאלה. כי אם נהיה כאלה, אריאל ביבס אבוד.
הצגת כל התגובות