אנחנו כמעט חודש לתוך המלחמה, משרד הנגב והגליל שאתה עומד בראשו, עובד יום ולילה לרווחת תושבי הדרום, עוטף עזה ובקו הצפון בגליל. עד כמה אתה יכול לסכם כרגע את הפעילות שהמשרד שלך עושה?
"היכולת של המשרד שלנו זה לתת מענה מהיר ויעיל, היעילות מגיעה מצרכים שמציגים לנו ראשי הרשויות בנגב ובגליל ולפי זה אנחנו נותנים להם הראשות תקציביות, המשרד הזרים תקציבים מתחילת המלחמה לנגב והגליל, גם ביישובי קו הגבול על לבנון, לאחר מכן התחיל הסיפור של הפניית התושבים לישובים שיקלטו אותם.
"אני הודעתי לרה"מ נתניהו שכל התקציבים של המשרד מופנים לטובת צרכי המלחמה, ולטובת המערכה, העברנו עשרות מיליוני שקלים לטובת הלחימה, אם זה בהפוגות לתושבי הדרום, אם זה בהצטיידות, ואם זה בטיפולים נפשיים, אבל בעיקר תקציבים גמישים שהעברנו להם כסף מתוך הנחה שמי שיודע מה הכי טוב לרשויות זה הרשויות עצמם ולא המשרד שעומד בראשם, ולתת להם את מרחב התמרון הזה כי אנחנו נמצאים במציאות מאוד דינמית שהצרכים משתנים מהר, ואם אני נותן משהו מקובע בלי יכולת לנהל אותו ולתמרן בו זה לא מועיל לרשויות במציאות שלנו.
"לכן למעלה מארבעים רשויות בנגב ובגליל חתמו על מכתב שהם שלחו לרה"מ שהם מודים ואומרים תודה למשרד שלנו על כך שאנחנו היינו הראשונים שנתנו את המענה הדרוש להם וזה בגלל היעילות והמקצועיות של עובדי המשרד שלי, שנתנו להם מענה תקציבי מהיר.
"חשוב להבין שאת המכתב הזה הרשויות יזמו בעצמם. אני אמרתי להם שבשמחה הייתי נותן להם תקציבים אך משרד האוצר עצר לי את התציבים שעומדים על כ 250 מיליון שקלים, ואם לא הייתה מלחמה זה כבר היה מועבר למשרד, אבל בגלל המלחמה הם עצרו את כל התקציבים אבל זה לא הגיוני שמשרד הנגב והגליל שהלחימה נמצאת בו לעצור לו את התקציב אבל התקציבים והסיוע שנתנו להם זה כמו בלון חמצן בשבילם".
לצד העבודה במשרד שלך, אתה שומע מאות סיפורים, חשוף לכל המקרים, למקרים הכי קשים, איך מצליחים להתמודד עם הכל?
"אני חילקתי את לוח הזמנים שלי לכמה חלקים, החלק הכי משמעותי כרגע זה פגישות עם ראשי רשויות. נפגשתי עם 30 ראשי רשויות מאז פרוץ המלחמה, בשבועיים הראשונים של המלחמה הייתי בהרבה הלוויות, גם של חיילים וגם של אזרחים, ביקרתי פצועים וכמובן בניחומי אבלים.
"יש כאב מאוד גדול בעם כאב של האובדן, יש טראומה גדולה וכולנו מתמודדים מול זה. השתתפתי אמש בהלוויה של החייל רועי וולף הי"ד, לשמוע את אבא ואמא שקוברים את בנם זה דבר מאוד קשה וכואב, גם אני איבדתי חברים, יש לי חבר שלמד איתי בישיבה שהוא חטוף בעזה, נחשפתי לזה שראיתי סרטון שמובילים אותו לשם, זאת טרגדיה וזה נורא.
"אבל הדבר הכי חשוב עכשיו זה לנצח, להכריע ולא להישבר, להרים את הראש מעל המים, לכסח אותם ולפרק להם את הצורה, ולהחזיר את התקווה והביטחון, ולהחזיר את האחדות שאנחנו כל כך זקוקים לה בימים אלו ואנחנו רואים זאת, האחדות הזאת נמצאת בכל מקום, כולם מגוייסים והלב של כולם יוצא החוצה וכל אחד נותן את חלקו במערכה, רק זה מה שמחזיק אותנו ורק זה יביא לנו את הניצחון".
ביום שאחרי, עד כמה יהיה קשה לחזור לשגרה?
"יש לנו הרבה אתגרים שנצטרך להתמודד איתם. ראשית זה שיקום הקהילות, וזה לא רק שיקום פיזי של בנינים ובתים אלא שיקום של קהילות שלמות שחוו טראומה ואובדן גדול וצריכים לשקם אותם ברמה החברתית ושיקום בקמה הלאומית להחזיר את ההרתעה ולהכות שוק על ירח באויבים שלנו ולהסיר את האיומים בצפון ובדרום, זה יהיה ארוך ומאתגר אבל זה הכרחי".