בתום שעות של דיון סוער במליאה, אישרה הכנסת הערב (שני) ברוב קולות את הצעת החוק למצמום עילת הסבירות במסגרת הרפורמה במערכת המשפט.
את ההצעה הציג בתחילת הדיון יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן.נעל פי ההצעה, רשות שיפוטית לא תוכל לדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של כל נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, או להוציא צו כלפי דרג נבחר בעניין סבירות החלטתו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק־יסוד: השפיטה. בתי משפט ובתי דין אחרים גם הם מוסמכים לדון בביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק".
עוד נכתב בהצעה: "מכוח סמכות זו, עורך בית המשפט ביקורת מינהלית על פעולות הרשות המבצעת. התפתחות עילות של הביקורת המינהלית נעשתה בעיקרה בפסיקה, ובכלל זה התפתחה עילת הסבירות. כיום עילה זו מאפשרת לבית המשפט לפסול החלטה מינהלית הלוקה בחוסר סבירות במובן זה שהיא אינה נותנת "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המינהלית להתחשב בהם בהחלטתה" וזאת כשמדובר ב"חוסר סבירות מהותי או קיצוני".
"יצוין", נכתב עוד בהצעה: "כי אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות."
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן הציג כאמור במליאת הכנסת את הצעת החוק לביטול עילת הסבירות ואמר: "הצעת החוק הזו היא מאוזנת, אחראית ושונה משמעותית ממה שאולי היה צריך לחוקק. עילת הסבירות היא עילה שבמשך הרבה מאוד שנים ישראל הסתדרה בלעדיה".
"באותן שנים", הוסיף רוטמן בנאומו, "מאז קום המדינה ועד פס"ד דפי זהב – בדקתי ונברתי וגיליתי שבין השנים 1948 ועד 1980 השמש זרחה כל בוקר ושקעה בכל ערב. ישראל באותן שנים 'אפלות' שבהן עילת הסבירות לא הייתה בחיינו התפתחה כלכלית והעשירה את אוכלוסייתה, הפכה לאור לגויים. זאת, ללא עילת הסבירות.
הצגת כל התגובות