בסופ"ש האחרון (פ' תרומה) התחוללה מיני סערה כאשר התפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות" (נ. ברנע) שיאיר לפיד איים על חסידי חב"ד שאם יצביעו לסמוטריץ'-בן גביר אז…
בהמשך לזה פרסם השליח ברמת אביב הרב יהודה ליפש הודעת הבהרה שמהיכרותו עם יאיר לפיד, הוא מכבד את חסידי חב"ד משתתף מפעם לפעם באירועים חב"דיים ומעריך את פועלו של הרבי מליובאוויטש.
מכל קצות הקשת הפוליטית מיהרו לגנות את יאיר לפיד, עד שזה הואיל בטובו להוציא הבהרה מטעמו שהוא לא רודף ולא ירדוף אחרי חבריו הטובים מתנועת חב"ד, "אבל" הוא חושש מאוד שחסידי ברוך גולדשטיין יכנסו לכנסת (נו שוין. מה הקשר בין חסידי חב"ד לב. גולדשטיין?).
סיכם זאת ח"כ בצלאל סמוטריץ' בקצרה כך:
יאיר לפיד ימשיך לאיים על חסידי חב"ד, אך הם כהרגלם ימשיכו לאהוב את יאיר לפיד. כאלה הם חסידי חב"ד - כבר 200 שנה - "אוהבי ישראל".
**
מתוך סערה זו ברצוני לגשת להיבט חשוב מתוך ספר התניא, היבט שייתן קצת תוכן, ומשמעות עמוקה יותר, למערכות הבחירות הרדודות בישראל.
ספר התניא מבוסס על כך שלכל יהודי ישנן שתי נפשות/נשמות. "הראשונה" היא "נפש הבהמית החיונית" השואפת לחיות חיים גשמיים. ו"השניה" היא "נפש אלוקית" השואפת לחיות חיי קודש. ("הנפש האלוקית" היא "נפש השנית בישראל", כיון שהיא מגיעה לאדם (בשלימות) רק בגיל בר-מצוה. לעומתה "הנפש הבהמית" נכנסת בתוך האדם מיד כשנולד. נפש זו - האחרונה - מכונה "נפש בהמית", כיון שבסיס השאיפה לחיות חיים גשמיים נמצא בכל בהמה וחיה).
שתי נפשות אלו אחוזות וכרוכות אחת בשנייה בתוככי היהודי, למן היציאה מרחם אמו ועד יציאת נשמתו. אך ככל שאחוזות הן זו בזו, כך נאבקות הן האחת בשנייה ללא הרף.
"הנפש השנית" ("נפש האלוקית") רוצה לעשות כמה שיותר מצוות ולדבוק בה', בעל התניא הולך ומרחיב בתיאור פרטני ומרתק את כמיהת הנפש האלוקית ושאיפותיה. ולסיום הוא מתאר את מאוויי הנפש "הראשונה" בקצרה ממש: "אך נפש הבהמית שמהקליפה רצונה להיפך ממש", נפש זו רוצה לאכול לשתות וליהנות כמה שיותר, כמו כל שאר בעלי החיים ורוב בני האדם על כדור הארץ.
משימת חייו של היהודי היא לשלב בין השניים, מצד אחד עליו לאכול ולקיים את שאר צרכי הגוף החיוניים כדרישת "הנפש הבהמית". אך מצד שני עליו לזכור כל הזמן את "נפשו האלוקית" ושאיפותיה, עליו לחזור ולשנן שוב ושוב במוחו ותודעתו שעיקר ותכלית חייו הגשמיים הם בשביל לרומם "הנפש האלוקית" ולקיים את מצוות ה'.
מכאן נחזור - ברוורס צורם - למצב הפוליטי בישראל, וסיבתו.
בארץ ישראל ישנו מאבק ארוך ועיקש בין שתי קבוצות מרכזיות (שני גושים: גוש הימין וגוש השמאל).
במבט רופף אפשר לפרש את המאבק בין הגושים הפוליטיים בארץ ישראל בכמה אופנים: א. על הביטחון ומדינות החוץ - גישה ניצית מול גישה יונית. ב. על כלכלה - קפיטליסטית מול ריכוזית. ג. על מערכת המשפט. ד. על עדתיות - אשכנזים מול ספרדים.
[ד"ר אבישי בן חיים (הפרשן בערוץ 13 לענייני חרדים) הציג לפני שנתיים את משנתו על המאבק בין הקבוצות השונות בארץ ישראל, אותן הוא כינה "ישראל הראשונה" (היא ישראל האשכנזית הקיבוצניקית שהקימה את המדינה ושולטת באקדמיה בתקשורת ובמערכת המשפט) מול "ישראל השנייה" (היא ישראל הספרדית העממית המתגוררת בחלקה הגדול בפריפריה)]
למרות שבאופן כללי יש משהו נכון בתזות הללו, אך כל אלו הם רק ענפים המסתעפים משורש וגזע המאבק בין הגושים - "זהות יהודית".
כשם שבתוך כל יהודי מתרחש מאבק בין נפשו האלוקית לנפשו הבהמית, כך במרחב הציבורי הארצי-ישראלי מתרחש מאבק על אופייה וזהותה של המדינה. זהו שורש המאבק הפוליטי, ומזה מסתעף לדוגמא העניין העדתי. הספרדים נוטים הרבה יותר למסורתיות ואמונה תמימה, בעוד האשכנזים חותרים לנאורות והשכלה. מזה מסתעפים גם שאר העניינים ואכמ"ל.
לכאורה הדברים פשוטים, בפרט עבור החרדי המצוי שהולך אל הקלפי ע"פ פקודת רבותיו.
אז למה להאריך בדבר הפשוט? ומה תכל'ס?
ובכן, הדברים אינם כאלה פשוטים. חיים אנו בעידן מאוד מבולבל, הטוב והרע מעורבבים יחדו. מצד אחד נשמעים פעמי משיח, ומצד שני עסוקים בפוליטיקה. ומרוב פוליטיקה שוכחים על האמת האחת והנצחית - תורתנו הקדושה.
אתן דוגמא להמחיש את העניין: כאשר ממשלת ישראל בונה גשרים בשבתות, את מי מאתנו זה מטריד? כאשר צועדים בעלי הגאווה ברחובות מי מנציגינו החרדיים משמיע קול זעקה? שועלים מהלכים בהר הבית, ההר הקדוש לנו, לכיוונו אנו מתפללים שלוש תפילות ביום. למי מאתנו זה נוגע? התבוללות בחסות "חוק השבות", ואין פוצה פה. מעבירים כספים וחשמל לאויבים שלנו. מעבירים כספים לכנסיות. ועוד כהנה וכהנה. מפאת כבודם של הח"כים והשרים החרדים לא אפרט עוד.
בהקשר הזה אני מצטרף למאמר המרתק שכתב לפני כשבוע מענדל ראטה, "מה לצעירים חרדים עם בן גביר וסמוטריץ'"? אצלם לפחות שומעים זעקה.
לאחרונה שח לי חרדי קלאסי שהוא יצביע ג' כי יש לו הכרת הטוב לליצמן שבהיותו שר הבריאות דאג לטיפולי שיניים חינם לילדים, וגפני בוועדת הכספים דאג למענקי קורונה לילדים.
הדברים הם בהחלט טובים וראויים, אך שומה עלינו למקד את דעת הקהל, להחזיר את הוויכוח אל השורש והבסיס - זהות יהודית.
כפי שאמרנו, הטוב והרע מעורבבים. וכיון שכך ישנם הרבה מצביעים אוהבי תורה ומסורת שמצביעים למפלגות מרכז ומטה. הם חושבים שהמאבק הוא על טוהר המידות של מר נתניהו, וכיון שהחרדים נמצאים בכיס שלו לכן הם ילכו שמאלה…
אם ידברו על הזהות היהודית יותר ויותר, זה יוביל להכרעה בבחירות. הנה הוכחה: לפני שש שנים (בחירות 2015) אלי ישי רץ ואיבד 4 מנדטים לגוש הימין-חרדים. יחד עם זאת הוקמה ממשלת ימין-חרדים. הסיבה לכך הייתה (כפי שהודה אז יו"ר העבודה בוז'י הרצוג) בגלל שכשבוע לפני הבחירות עלה יאיר גרבוז בהפגנת השמאל ולגלג על מצביעי הליכוד, אותם הוא כינה "מנשקי קמיעות ומזוזות". זהו, משם היה ברור על מה המאבק ואז נפשות ישראל התעוררו ורצו לקלפי…
אז מה תכל'ס? דברו על זהות יהודית כמה שיותר.
על זה הבחירות באמת. ואם רק יבינו זאת כולם, אז יחסכו מאתנו בחירות כל חצי שנה…
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, הריני כפרת משכבו.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com
הצגת כל התגובות