כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מעלה תהיות באשר לאפשרות החוקית להישאר בתפקידיו כשר.
בדיקה קצרה מעלה כי למרות כתב האישום, נתניהו לא מחויב לפרוש מתפקידו כראש הממשלה, אלא אם כן בג"צ יחליט אחרת. באשר לתפקידיו כ"שר", הרי שהחוק מחייב את נתניהו להתפטר מכל תפקידי השרים שנטל על עצמו. בין היתר מתפקידיו כשר הבריאות, הרווחה, החקלאות והתפוצות.
ב-1993 קבע בית המשפט העליון בפרשות פנחסי ודרעי כי שר או סגן שר לא יכול לכהן לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. ההחלטה ניתנה אז בעקבות עתירות נגד ראש הממשלה יצחק רבין שנדרש לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי מש"ס.
הלכת פנחסי דרעי הובילו שרים נוספים שהוגש נגדם כתבי אישום לפרוש מתפקידם, כאשר רק לאחרונה פרש השר חיים כץ מתפקידו כשר הרווחה בשל כתב אישום.
במפלגת 'הליכוד' קיימת דריכות רבה באשר למינויים הקרובים, כאשר כמה ח"כים לוחצים לקבל את תיקי הרווחה, התפוצות והחקלאות.
אמש (מוצ"ש) דווח ב'כיכר השבת' כי יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן, צפוי להתמנות בקרוב לשר הבריאות, במקום תפקיד סגן שר הבריאות בו הוא מחזיק כיום, זאת בשל העובדה כי ראש הממשלה נתניהו צפוי להתפטר מתפקיד השר במשרד זה, בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו.
ל'כיכר השבת' נודע כי הלילה נערכה הצבעה בקרב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל - שרובם אישרו בשלב זה את המהלך.
בכיר ב'יהדות התורה' אומר ל'כיכר השבת', כי בלשכת ליצמן מיהרו להוציא אישור של הרבנים לכך שליצמן יוכל לכהן בתפקיד שר, "כדי לעשות עבודה קלה לביבי".