פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה הערב (ראשון) לבעל השליטה לשעבר בקבוצת בזק, שאול אלוביץ' וכן לנושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה ובחברת yes בתקופה הרלוונטית, בהם אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, ומנכ"ל yes רון איילון, כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. הודעה דומה נמסרה גם למספר חברות בקבוצת יורוקום שהייתה בשליטתו של אלוביץ' בעת החשדות.
הפרקליטות הודיעה בנוסף למנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, ולאלי קמיר, שהיה בעבר יועץ לקבוצת בזק, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בקשר להתנהלותם מול מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. בהקשר זה מיוחסים להנדלר גם חשדות לביצוע עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירה של שיבוש מהלכי משפט.
מכתב השימוע מתייחס לחשדות בפרשות שונות:
פגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בעסקת רכישת מניות yes על ידי בזק
לפי כתב החשדות, במהלך שנת 2013 בחנה חברת בזק, שהייתה בשליטת אלוביץ', אפשרות של רכישת יתרת מניותיה של חברת yes מחברת יורוקום שנשלטה אף היא על ידי אלוביץ', באופן שבזק תהפוך לבעלת המניות היחידה ב-yes. לאלוביץ' היה עניין אישי בעסקה זו נוכח אחזקותיו בבזק וב- yes. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בחודש אוקטובר 2013 על הקמת ועדה בלתי תלויה המורכבת מחברי דירקטוריון החברה. במועד הקמת הוועדה הגדיר דירקטוריון בזק כי אלוביץ' וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה, יהיו ממודרים מעבודת הוועדה.
מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה בחברה, לינור יוכלמן, שימשה גם כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה. בשל כך, יוכלמן השתתפה ברוב המוחלט של ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חברי הוועדה. בישיבת הדירקטוריון aבה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה, יוכלמן הציגה מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה.
מרמה בקשר לקבלת תמורות בעסקת רכישת מניות Yes על ידי בזק
יוכלמן הדליפה לאלוביץ', לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר, מיוזמתם ומיוזמתה, פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדה הבלתי תלויה, ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה. יוכלמן אף הדליפה להם מסמכים חסויים רבים. זאת, אף שידעה שאור אלוביץ' ועמיקם שורר הם המנהלים את המו"מ מול בזק מטעם יורוקום, בהנחיית אלוביץ' וכי אלוביץ', אור אלוביץ' ושורר הם בעלי עניין אישי בעסקה. מעשים אלה של יוכלמן עמדו בניגוד למצגים שהציגה לדירקטוריון בזק, לפיהם עבודת הוועדה הבלתי תלויה תהיה ממודרת מבעלי העניין האישי, ותוך מעילה בחובותיה.
אלוביץ' והחשודים הנוספים קיבלו מיוכלמן מידע בעל חשיבות רבה. בין היתר, יוכלמן הדליפה להם מידע בנוגע לטווח המחירים הראוי בעיני יועצי הוועדה לרכישת yes, הערכת בזק ביחס לשוויה של yes, היבטים טקטיים של ניהול המשא ומתן מול יורוקום, ועוד.
אלוביץ' והחשודים הנוספים עשו בחומרים המודלפים שימוש לצורך יצירת יתרון לקבוצת יורוקום במשא ומתן. הם אף חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים, כאשר יוכלמן הייתה מודעת לכך.
החשודים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדה, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעלי העניין - שהיו הצד השני למשא ומתן - נחשפו לדיונים חסויים של הוועדה ולחומרים חסויים שהוצגו בפניה.
בנוסף, לחשודים מיוחסות גם עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של אלוביץ', אור אלוביץ' ושורר בהתנהלות המשא ומתן הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות עסקת רכישת מניות yes ועל אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה.
לפי כתב החשדות, בחודש מרץ 2015 אישרה האסיפה הכללית של חברת בזק את ההסכם שנכרת בין חברת בזק לבין קבוצת יורוקום לרכישת מלוא מניות חברת yes. על פי תנאי ההסכם, עם השלמתו, היה על בזק לשלם ליורוקום תמורה במזומן בסך של 680 מיליון שקל וסכומים נוספים, ככל שיתמלאו תנאים מסוימים. בין היתר, קבע ההסכם כי סכום נוסף של עד 170 מיליון שקל ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי המצטבר של yes בין השנים 2017-2015 יגיע לרף מסוים.
כן קבע ההסכם כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית ככל שתזרים המזומנים החופשי של yes יגיע לרף הנדרש. כן קבע ההסכם שככל שתשונה המדיניות הפיננסית של חברת yes במהלך שנות העסקה, שינויים בתזרים שינבעו משינוי זה לא ייכללו בתחשיב התזרים של yes לצורך קבלת התמורה המותנית.
בעת שנכרת ההסכם למכירת מניות yes לבזק, התמורות הכספיות שאמורות היו להתקבל בגין העסקה ובכלל זה התמורה המותנית והמקדמות ששולמו בגינה, היו נחוצות לאלוביץ' לצורך פירעון חובות של חברות מקבוצת יורוקום לבנקים, שעמדו על סך כולל של כ-800 מיליון שקל. על רקע חובות אלה, חברות בשליטתו של אלוביץ' אף התחייבו בפני הבנקים כי מרבית התמורה הכספית שתקבל יורוקום במסגרת עסקת בזק-yes תשמש לפירעון חובות אלה.
על רקע זה הנחה אלוביץ' את רון איילון, מנכ"ל yes, לפעול לניפוח תזרים המזומנים החופשי של yes בשנות העסקה באופן מלאכותי, כך שיגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם או קרוב לכך.
בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן, ומנהל הכספים בחברה, אורן ברגמן, תוכנית מרמתית לדחיית תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של yes ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של yes.
תוכנית זאת כללה דחייה שיטתית, רחבת-היקף ומאורגנת של תשלומים לספקים רבים של yes והיא נועדה להבטיח כי התזרים החופשי המצטבר לאורך שנות העסקה יגיע לרף הגבוה ביותר שנקבע בהסכם.
כתוצאה ממימוש התוכנית המרמתית לניפוח התזרים יצרו החשודים מצגים כוזבים בנתוניה הכספיים של yes, שלפיהם yes עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, וכן הסתירו ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התכנית המרמתית.
מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-118 מיליון שקל, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו בציבור, שורה של פרטים מטעים. מימוש התוכנית המרמתית נמשך גם לתוך שנת 2017 אך נקטע בשל פרוץ החקירה.
פגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בהתקשרות חברת yes עם חברת חלל
לפי כתב החשדות, לאחר השלמת עסקת רכישת מניות yes על ידי בזק, הפכה yes לחברה בבעלות מלאה של בזק. בשלהי שנת 2016, לאחר פיצוץ הלוויין "עמוס 6" שבבעלות חברת חלל, אשר סיפקה ל-yes את שירותי הלוויין לצורך פעילותה, עלה צורך לבחון התקשרות אפשרית נוספת של yes עם חברת חלל.
חברת חלל נשלטה אף היא על ידי אלוביץ', ולכן החליטו מוסדות בזק, פעם נוספת, להקים ועדה בלתי תלויה שתורכב מחברי דירקטוריון החברה, לצורך בחינת התקשרות זו וגיבוש עמדתה של בזק בנוגע לעסקה. גם במקרה הזה, בעלי העניין האישי בעסקה, שאול ואור אלוביץ', בנו של אלוביץ' ומי ששימש אותה עת כיו"ר דירקטוריון חלל לצד תפקידיו בבזק וחברות מקבוצת יורוקום, היו אמורים להיות ממודרים כליל מעבודת הוועדה ומן המשא ומתן.
בדומה לתפקידה בוועדה הבלתי תלויה לבחינת רכישת מניות yes, יוכלמן שימשה גם כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה לבחינת ההתקשרות עם חלל, והייתה אחראית להתנהלות ישיבות הוועדה, וכן השתתפה בפגישות המשא ומתן בין הוועדה לבין נציגי חלל. חברי הוועדה נתנו בה אמון ויוכלמן הייתה חשופה למידע החסוי של הוועדה, שבעלי העניין האישי לא היו אמורים להיחשף אליו.
במהלך כל שלבי פעילותה של הוועדה עד לאישור האסיפה הכללית בבזק, תוך מעילה בחובות האמון שלה ומבלי ליידע את חברי הוועדה הבלתי תלויה, הדליפה יוכלמן לאלוביץ' ולאור אלוביץ' פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדה הבלתי תלויה ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה. כן העבירה יוכלמן לשאול לאלוביץ' ולאור אלוביץ' חומרים סודיים שהוכנו לקראת דיוני הוועדה, לעיתים עוד בטרם הועברו אלה לחברי הוועדה עצמם.
על יסוד המידע שהודלף להם, הנחו שאול ואור אלוביץ' את יוכלמן לפעול במסגרת תפקידה כמזכירת הוועדה, תוך ניצול תפקידה והאמון שנתנו בה חברי הוועדה, במטרה לסייע לכך שהוועדה הבלתי תלויה תבחר בחלופת ההתקשרות הרצויה להם ובמועד הדרוש להם. כל זאת נוכח העובדה כי ההתקשרות בין yes וחלל הייתה חיונית ביותר לחברת חלל, שבשליטתם, באותה עת.
שאול ואור אלוביץ' אף עשו שימוש במידע המודלף מול גורמים נוספים בהנהלת חלל ו-yes על מנת להוביל לתוצאה הרצויה מבחינתם. יוכלמן הייתה מודעת לכך ששאול ואור אלוביץ' חלקו את המידע ביניהם, ולכך שהם עושים בו שימוש כאמור גם מול גורמים אחרים. החשודים הסתירו ממוסדות החברה כי הם מעורבים בפעילות הוועדה אף שהם נגועים בעניין אישי, וכן הסתירו את העובדה שהם פועלים כדי להשפיע על המתרחש במשא ומתן. הם הביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת ההתקשרות עם חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעלי העניין מעורבים בו.
בנוסף, לחשודים מיוחסות גם עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של שאול ואור אלוביץ' בהתנהלות המשא ומתן הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות עסקת ההתקשרות עם חלל ועל אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה.
מכתבי שימוע נשלחו גם למספר חברות מקבוצת יורוקום, ששאול ואור אלוביץ' היו אורגנים בהן ופעלו לטובתן במסגרת החשדות המיוחסים להם. כן נשלח מכתב שימוע גם לחברת חלל.
מערכת היחסים הפסולה בין הנדלר, קמיר ופילבר
לפי כתב החשדות, לאחר מינויו של פילבר למנכל משרד התקשורת נרקמה בינו לבין קמיר, יועץ לבזק לשעבר, והנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק. במסגרתה העביר פילבר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ' וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם, וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד.
קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ'. לקמיר והנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים.
להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת בנוסף עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה.
התיק מטופל על ידי מנהלת מחלקת ניירות ערך, עו"ד יהודית תירוש, סגן מנהלת המחלקה, עו"ד אמיר טבנקין ועוה"ד ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
פרשת בזק נחקרה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. לרשות סמכות לנהל חקירה פלילית. בסיום החקירה של הרשות לניירות ערך היא הייתה סבורה כי ישנה תשתית ראייתית נגד כמה מעורבים. לאחר מכן נכנסה המשטרה לתמונה – והרחיבה את החקירה וכך נולדה פרשת 4000 (תיק בזק-וואלה), שבה חשוד שאול אלוביץ' בשוחד וראש הממשלה בנימין נתניהו חשוד בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מסר בתגובה: "שנתיים לאחר שחקירת תיק בזק הסתיימה קיבלנו היום כתב חשדות, כאשר אנחנו בעיצומו של הליך שימוע בתיק 4000. מבחינה אנושית ניתן ונכון היה להמתין עם ההודעה עד להשלמת הליכי השימוע, וקבלת החלטה. וודאי שניתן היה לעשות כן שהרי שנתיים תמימות היה התיק מונח על שולחן הפרקליטות".