ראשי המפלגות החרדיות, השר אריה דרעי, וחברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן מדגישים בכל הזדמנות כי הממשלה הנוכחית לה הם שותפים היא הממשלה הטובה ביותר לציבור החרדי, על פניו בצדק, בהתחשב בכך שכל גזירות לפיד נמחקו, אך מתברר כי הגיעו "גזירות חדשות", הפעם מצדו של שר החינוך נפתלי בנט - אותה שיטה, בשינוי הדרך.
לא מעט מנהלי מוסדות חינוך חרדים מתלוננים על העוול שנעשה להם במשרד החינוך, על כך שתקציבים שמגיעים להם - כמו למוסדות אחרים כדוגמת אלו של הציונות הדתית - לא מגיעים אליהם. הם מדגישים באוזני הפוליטיקאים החרדים כי הם סובלים מ"גזירות בנט" ברמה שמסכנת את קיום חלק מהמוסדות.
במשך תקופת כהונת שי פירון במשרד החינוך, החרדים ידעו לתקוף אותו ולשאוג מעל לכל במה נגד האיש שבנה קריטריונים שיתאימו לכולם - רק לא למוסדות החרדים. אך נראה כי אומנם שי פירון עזב את המשרד, אך בנט ממשיך באותה השיטה.
דוגמה לכך, מפרסם העיתונאי שמעון ברייטקופף בעיתון 'משפחה', כיצד במשרד החינוך משנים קריטריונים כך שהציבור החרדי שמגיע לו תקציבים יישאר בחוץ ולא יקבל נתח מעוגת התקציב הציבורי.
"בחודשים האחרונים יזם משרד החינוך פרויקט חדשנות בצפון הארץ", כותב ברייטקופף, "מתקצבים כל בית ספר בכך וכך שקלים ומעניקים הזדמנות לתלמידים להתקדם לעולם הדיגיטלי על חשבון המדינה. אלא שלמרבה הטרגדיה התברר לנציגי הציונות הדתית שהחרדים נהנים גם הם מהכסף רח"ל. כן-כן, התברר שיש חרדים שמתגוררים בצפון הארץ, יש להם גם מה לומר בנושא חדשנות ויש להם מוסדות שעומדים בכל הקריטריונים. זה כאמור לא יקום ולא יהיה. לא במשמרת שלהם.
"להדיר חרדים בגלל שהם חרדים אי אפשר, אז מה עושים? קובעים קריטריון. חוקי. ומה הקריטריון? שהמוסדות שייהנו מתקציב החדשנות הם רק מוסדות שיש בהם כיתות ז', ח' וט' ברצף. תנחשו מי נפלט מהרשימה? תשובה נכונה. החרדים. רק להם יש סמינרים מיד אחרי שנות בית הספר היסודי וישיבה קטנה מיד אחרי ה'חדר'. וכך, באורח פלא, עוצב הקריטריון בדיוק על פי המידות של המוסדות הדתיים לאומיים".
ברייטקופף מביא דוגמה נוספת של אפליית הציבור החרדי במשרד החינוך שבראשות בנט: "משרד החינוך מתקצב מוסדות בהם לומדים בגרויות לתגבור לימודי יהדות. למה דווקא כאלה שלומדים בהם בגרויות ולא את כולם? ככה. לאפליה הזו כבר התרגלנו. אממה, יש מוסדות שמזוהים עם הציבור החרדי, כמו סמינר לוסטיג ודומיו, שלומדים בהם בגרויות ומגיע להם לפי כל דין את התקציב. כאן זה כבר יותר מסובך לתפור קריטריון שיוציא את כבשת הרש מהחלוקה.
"אבל ברוך ה' לא אלמן ישראל ומתחת לכיפות הסרוגות מתחבאים מוחות יצירתיים במיוחד. וכך, בעזרת הקריטריונים שהופכים כל זמרי לגדול הדור, הוחלט לתקצב רק מוסדות בהם יש למעלה מ-75 אחוזים של סגל עם תואר אקדמאי. כמעט למותר לציין שאין אף מוסד חרדי שאפילו מתקרב ליעד, וככה מצאו את עצמם המוסדות הבודדים שעוד נהנו מהתקציב, עם בור תקציבי".
דוגמה שלישית של אפליית הציבור החרדי, כפי שמביא ברייטקופף: "במשך שנים קיבלו הישיבות לנוער חרדי מתמודד תקציבים ממשרד החינוך בשתי צורות. תקציב אחד רגיל ועוד תקציב שישב תחת הכותרת 'נוחם' - נוער חרדי מנותק. הכסף הרגיל הלך לתוכנית הלימודים וכספי נחם הופנו לפנימיות והמסתעף. אלא שלאחרונה בא עמוס ציאדה, מנהל אגף במשרד החינוך, והחליט לעצור את הכסף. למה? מדובר בכפל תמיכות, הוא אמר. אנחנו לא יכולים לתת תקציב כפול. אבל זה לא כפול, צעקו מנהלי המוסדות. זה מיועד לשתי פעילויות נפרדות. לא יכול, הוא אמר. מצטער.
"המנהלים משתגעים. ישיבות ההסדר מקבלות כפל תקציבים ממשרד החינוך, בלי פנימייה ובלי נעליים. לא רק כפל הם מקבלים, אלא שבמסגרת ההסדר עם הצבא, גם בשנים בהם הבחור בכלל לא בישיבה, אלא משרת שירות צבאי, התקציבים לישיבה ממשיכים לזרום עבורו. רק כשזה מגיע למוסדות חרדיים, אוהו, או אז כל פרוטה נבחנת בשבע עיניים. פתאום מתברר שאי אפשר לאפשר כפל תקציבים. אם זו לא רשעות ואכזריות, רק הקב"ה יודע מה זה כן".
תגובת משרד החינוך והשר נפתלי בנט לא התקבלה.