אתחיל בנימה אישית: לראות נציג מזרחי, וליתר דיוק מרוקאי, כובש את הנהגת מפלגת העבודה, המחנה הציוני בלע"ז, זה מחמם את הלב. כסא בו ישבו לפניו בן גוריון, משה שרת, יצחק רבין, שמעון פרס ועוד כהנה וכהנה מאבות המייסדים של מפא"י ההיסטורית, ממקימי המדינה, האליטה הישנה וממוצא אחיד, מעיד על שינוי ציבורי ואוירה מקבלת ואחרת, ורק על זה מגיע למפלגת העבודה ציון ראוי לשבח על בגרות פוליטית וחברתית. אומנם זו לא הפעם הראשונה כי היה כבר את פואד ופרץ אבל עדיין גבאי כדם חדש ומרענן, צעיר שבתוך חודשיים בערך כבש מפלגה שבכלל מתנגדת לכיבוש - זה מפתיע בכל אמת מידה פוליטי.
אבי גבאי בעיני הוא הכי מרוקאי אשכנזי שאני מכיר ולכן הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו, כלומר, למפלגות החרדיות. וכן, גם למפלגת העבודה ובעיקר לגושים הפוליטיים בין השמאל לימין, ששם בסוף מוכרעת החלטה על מי תוטל הרכבת הממשלה הבאה.
גבאי, מגיע מעמדה מוכרת לאליטה בשמאל כאיש עסקים בכיר בבזק ומחובר אליהם, במובן הזה, הוא בהחלט רוקד על שתי העדות. מאז נצחונו אנחנו עדים לתופעה - בתקווה שתתחזק ותתגבר - של נגיסה, שלא לומר אכילה בלי מלח, של העליה הלא מובנת ולא פרופורצויונאלית בסקרים של לפיד, האיש והג'ל או כמו בלשונו של גבאי "אני אוכל גם כשר".
בימים האחרונים אנחנו עדים ונחשפים לאמירות שנויות במחלוקת של גבאי בעניינים הקרובים לליבו של הציבור החרדי, אם בנושא הכותל, תחבורה ציבורית בשבת, רפורמים וטעם לוואי בכשרות, אך חזקה עליו כמנהיג מפלגת העבודה ומפא"י ההיסטורית - שאמירות לחוד ומעשים לחוד לחוד. כל ביס ומנדט שגבאי יקח מלפיד, צריך לברך עליו הטוב והמטיב, גם שהחיינו למחמירים.
צפירת הרגעה: השמאל לא עומד בקרוב להרכיב ממשלה אבל הסכנה הגרועה יותר - שלפיד יהיה לשון המאזניים ויקבע איזו ממשלה תהיה פה בשנים הקרובות - מסוכנת לא פחות ואף יותר, ולכן מחובתנו לחבק את גבאי חיבוק חריימה, חיבוק של אהבה פיקנטית.
צפירת הרגעה 2: אפשר לומר שבקושי מניין מזרחים לתפילת נעילה בקיבוץ של תינוקות שנשבו יעברו לגבאי על חשבון ש"ס, וזה מחיר עדיף בתמורה הפוליטית הסופית של מספר מנדטים משמעותיים שיעברו מלפיד לגבאי, שהם יכולים להיות הכף המכריע ולמנוע מלפיד להיות במקום הכי מסוכן למפלגות החרדיות - לשון המאזניים. רק מלראות את לפיד מזיע מאולפן לאולפן עם מסרים סותרים מאז היבחרו של גבאי ליו"ר מפלגת העבודה, אפשר להבין את הלחץ בו הוא נמצא ובצדק, ואין שמחה כמו לראות אוייב פוליטי סובל מהזעת יתר בשיא הקיץ באולפנים הממוזגים.
ש"ס הבינה את זה מיד עם תוצאות הבחירות (ראו הודעת דרעי "עזבו פוליטיקה ומחנאות. העובדה שבמפלגת 'העבודה', מפלגת ההמשך של מפא"י, נבחרו פרץ וגבאי, אומרת שעברנו כברת דרך משמעותית בנושא המזרחים"), האשכנזים עדיין מנסים לעכל ולהתגבר על עניינים פנים-נפשיים-מסורתיים של תמיכה ואהדה למזרחי, אבל עם קצת תבונה הם גם יוזמנו למימונה, אצל גבאי.
הצגת כל התגובות