לאור אירועי המחאה החברתית וההתקפות שלוחות הרסן כנגד הטייקונים בעת האחרונה (לא שלא בצדק) גם הלוביסטים ספגו לא מעט ריקושטים ותדמיתם מעולם לא הייתה רעה יותר.
המעניין הוא הדיסוננס העצום בין תדמיתם בציבור להרגשתם בפועל. רובם מרגישים כאילו נעשה להם עוול ותחושת אשם בלתי צודקת מלווה אותם, על אף, לדבריהם "תרומתם הרבה להליך הדמוקרטי".
מקור הדיסוננס והמחלוקת נובע משתי גישות שונות באשר לפעילות השדלנים (לוביסטים) במסדרונות הכנסת.
מהעבר האחד עומד השר לשעבר מיקי איתן, שיושרו אינו מוטל בספק, הטוען כי חברי הכנסת זקוקים לשדלנים לצורך חקיקה בשל דלות המשאבים העומדים לרשותם. מה לעשות שהכנסת מקציבה לח"כ שני עוזרים שאמורים לטפל בדוברות, פניות ציבור, פעילים, כתיבת נאומים, הכנה לוועדות, שאילתות, הצעות לסדר ועוד. האם יהיה זה נכון להוציא את העוזר מכל עיסוקיו ולהושיב אותו למשך שבועות במשרד לנסח חקיקה, דבר שהוא מעולם לא התנסה בו קודם?
אתם תשאלו איפה הלשכה המשפטית של הכנסת נכנסת כאן לתמונה, אז היא די עמוסה עם מאות הצעות החוק שחברי הכנסת משפריצים חדשות לבקרים, על מנת לזכות בתהילה הרגעית שלהם מעל דפי העיתון או המרקע.
אם כך הם פני הדברים, נחיצותו של השדלן נשארת שאלה היפוטתית בלבד, בתנאי שהוא מסוגל לספק את ניסוח הצעות החוק העונים על דרישות הח"כ.
שירות נוסף שהלוביסטים מספקים לחברי כנסת הוא מידע. כשממ"מ (מרכז מידע ומחקר) של הכנסת סובל ממחסור בתקנים וממוצע זמן המתנה מגיע לשבועות בעידן האונליין. כמובן שגם כאן הפתרון הוא אצל השדלנים שמייצגים את אותן החברות שהמידע נמצא אצלם.
בנושא של משק החשמל, הרי בסופו של דבר חוקר הממ"מ יפנה ללקוח השדלן - חברת החשמל, כך גם לגבי משק המים - מקורות, תעופה - אל על, תחבורה - רכבת ישראל.. אז למה לא לקצר? ואם אתם חוששים ממידע מוטה או שקרי, אז הסיכוי לכך נמוך ביותר. החשש מאיבוד רישיון, ואף יותר מכך איבוד האמון מצד חברי הכנסת לא יאפשר זאת.
כל זאת, מבלי שהזכרתי את תרומתם של השדלנים בגיוס הקולות הנדרשים מקרב הח"כים לצורך העברת הצעות החוק. כפועל יוצא, החיבור בין חברי הכנסת שרוצים באמת להצליח ושדלנים הוא בלתי נמנע. כל חבר כנסת בוחר עם אילו מהשדלנים ברצונו לעבוד. אם האג'נדה שלך היא בעלי חיים, איכות הסביבה וזכויות אדם כמו ח"כ דב חנין או ניצן הורוביץ אז יש לך שדלנים מסוימים ואם הכיוון שלך הוא וועדים וזכויות עובדים כמו ח"כ חיים כץ, אז יש לך את שדלנים אחרים.
הצגתי פה תמונה די אוהדת לעבודת הלוביסט, המציאות קצת פחות סימפטית, אך האשם העיקרי הוא לא בהם, אלא בהיעדר רגולציה הולמת לתחום. יחד עם זאת, היחידה שלקחה את נושא השדלנות צעד אחד רחוק מדי לטעמי ומסרבת בתוקף לקבל מידע מלוביסטים או להיות בכל מגע עמם כאילו הם נגועים בשחפת היא יו"ר האופוזיציה, חה"כ שלי יחימוביץ.
בציטוט שקראתי באחד העיתונים הכלכליים טוענת יחימוביץ כי "הלוביסטים רואים עצמם כספקי מידע אובייקטיבי אשר מבלי 'המידע' כביכול שהם מספקים, נהיה כולנו בורים ולא נדע את העובדות". כאשר נשאלה מדוע היא לא נותנת ללוביסטים כמו כל אחד אחר הזדמנות להציג בפניה את האמת שלהם, תשובתה הייתה: "אין 'אמת שניה', יש רק אמת אחת המתגבשת תוך לימוד והכרת החומר. אמת שניה יש למי שאינם מבדילים בין אמת ובין שקר".
אז נכון, ניתן להגיע למידע הנחוץ גם ללא הלוביסטים. אפשר למצוא את מספר הטלפון של הארגון, להתקשר למשרד המנכ"ל, להסביר מי ולמה למזכירה, לחכות שהמנכ"ל יחזיר טלפון, בשיחה עם המנכ"ל הוא יפנה לאיש מקצוע בתחום לו יש את המידע, להתקשר אליו, להסביר שוב מה רצונך, לחכות שיתפנה מעיסוקיו וישלח לך את החומר ואז לגלות שהחומר שנשלח אינו מה שביקשת.
הלוביסטים הם אנשים שבאו מתוך המערכת הפוליטית הם מכירים את הצרכים של חברי הכנסת ויודעים איך להנגיש את החומר בצורה היעילה והמהירה ביותר. אז מה הפלא שרובם של חברי הכנסת מעדיפים לעבוד עמם.
נקודה אחרונה מתחום המוסר. אינני מבין איך חברת כנסת אינטלגנטית יכולה לבטל מאות שנות הגות והוגי דעות כמו דקארט, פוקו, מיל והוגים דגולים נוספים הסוברים כי ככלל אין אמת אחת ויחידה, אלא קיים ריבוי אמיתות כשלכל אחת אמת שלו. זאת גם מלמדנו התלמוד דרך המחלוקת של בית הלל ובית שמאי, בדברי בת קול הפוסקת כי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים..." (הגמרא - תלמוד בבלי, עירובין, יג ע"ב), דהיינו אין תשובה ואמת אחת נכונה אלא יש לקבל את כל הדעות. קצת ענווה גם בכנסת שלנו לא תזיק.