
צדיק בסדום: ח"כ אראל מרגלית (העבודה) עלה היום (רביעי) לנאום את נאומו הראשון מעל דוכן הנואמים במליאת הכנסת.
אבל בשונה משאר חברי הכנסת החדשים, מרגלית בחר להתחיל בדרך אחרת את דרכו בכנסת, והפך לסנגור מפתיע של המגזר החרדי.
קטע מנאומו של מרגלית היום:
"המגזר החרדי. רבות מדובר כאן בימים אלה על הצורך בשיוויון בנטל. אתם יודעים, כירושלמי שחי לצד האוכלוסיה החרדית ומשתף איתה פעולה כל חיי, אני רוצה לומר לכם שבשנים האחרונות חלה תמורה גדולה חיובית. מכיכר השבת והפגנת בכביש בר-אילן, עברו לראות אלפי חרדים וחרדיות נכנסים לאט לאט למעגל התעסוקה בישראל. אם פעם היינו שולחים את פיתוח התוכנה שלנו להודו, והיום רבות מהחברות שלנו שולחות את הפיתוח לסין, הרי לאחרונה יש חרדיות וחרדים שבונים את המוצר הבא כאן.
"נכון, שיוויון בנטל הוא מטרה חשובה. אבל בואו לא נפתח במלחמת אחים עם החרדים. בואו לא נתקוף אותם. בואו נגבש מתווה של שיוויון לא רק בנטל אלא גם בהזדמנויות שכולל תעסוקה, שירות לאומי ורק לאחר מכן שירות צבאי מלא.
"אבל יש לי מסר גם לאוכלוסיה החרדית. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-20, תזכרו שהיה שינוי גדול בעמנו. המסגרת החרדית חדלה במתכונתה ההיא להיות מסוגלת להחזיק רבים מבני עמנו והרבה מאוד מהם התבוללו. בתחילת המאה ה-20 היו למעלה ממיליון יהודים בניו-יורק ורק מקווה אחד! החילונים, היהדות האורתודוקסית המודרנית, הרפורמים, הקונסרבטיבים וזרמים חדשים אחרים ביהדות היו להם תשובה איך להיות יהודי, איך לא להתבולל בעולם המודרני. גם היום החצרות החרדיות חייבם להיפתח ולהשתנות בכדי להמשיך ולהיות רלוונטיים
"רבים מאיתנו רוצים בהתחדשות יהודית. רבים מאיתנו רוצים שיח עם היהדות כמקור השראה ולא כמקור סמכות. נפעל בהסכמה והבנה שאנחנו אכן אחרים. נפעל מתוך כבוד הדדי. נפעל מתוך זה שאנחנו מבינים שכולים צריכים לשאת בעול הפרנסה ונטל השירות הזה או השירות והמחיצות הגבוהות בין חלקי עמנו יוסרו. הכבוד יחזור והשיתוף פעולה יהיה גם עם אנחנו אחרים זה מזו במידה כזו או אחרת.
אבל ההתחדשות הכלכלית, החברתית לא תקרה כאן ללא הובלה מדינית אחרת של ישראל! תנועת העבודה שאליה אני שייך דגלה בציונות של פשרה שהובילו דוד בן גוריון ויצחק רבין. פשרה מוסרית כי על הארץ הזו בשובנו לארצנו חי כאן עם אחר, העם הפלסטיני. ואנחנו מחוייבים להתפשר איתו ברמה המוסרית כי אין לנו רצון לשלוט על עם אחר. השלטון על עם אחר משחית.
"והפשרה היא פשרה פרגמטית. כי אנחנו רוצים שתהיה לנו מדינה יהודית דמוקרטית של אזרחים הערבים והלא יהודים האחרים תהיה זכות הצבעה ושיוויון זכויות מלא.
"מפלגת העבודה יחד עם מפלגות אחרות חייבות לחזור ולהוביל את הקו שחותר באופן אקטיבי לפשרה עם כל החדשנות והתעוזה שהבאנו עד היום בצד העסקי והיזמי. ישראל יכולה להיות לא רק המעצמה הצבאית של האזור אלא המעצמה הכלכלית של האזור".