כעומק הפלישה, כן עומק החקירה
השימוש שעשתה המשטרה על פי התחקיר שפורסם ב"כלכליסט", בתוכנת 'פגסוס' לשאיבת מידע בניגוד לחוק ותוך ביצוע עבירות פליליות, מטלפונים של פעילי מחאות, פוליטיקאים, ראשי ערים, מנכ"לי משרדי ממשלה, מנהלי חברות, ראשי ערים ואפילו למקורבים לראש הממשלה לשעבר נתניהו - שימוש, שככל הנראה נעשה במשך מספר שנים וללא היתר על פי צו בית משפט, צריך להטריד אותנו כאזרחים, מאוד.
מתי חדירה לטלפון היא חוקית?
על פי החוק ופסיקת בית המשפט, צו חדירה לטלפון יינתן על ידי שופט, רק במקרה בו החיפוש נחוץ כדי להבטיח את הצגת ממצאיו במשפט או בהליך אחר. זאת באופן שהחיפוש ותנאיו לא יפגעו בפרטיותו של החשוד. מעבר לכך, מוטלת על המשטרה החובה להציג בפני השופט, את הראיות לחשדות לביצוע עבירה של אותו אדם שהמשטרה רוצה לקבל צו חדירה שיפוטי למכשיר הטלפון שלו.
כאשר יש למשטרה צו שיפוטי, הצו השיפוטי מתיר למשטרה בשלב הראשון - לתפוס את הטלפון, בשלב השני - להעתיק את המידע שנמצא בו ובשלב השלישי – לעיין ולנתח את החומר שהועתק, בהתאם להגבלות הצו השיפוטי. הצו אמור לצמצם את היקף המידע שלמשטרה מותר לעיין בו. את זה עושים על ידי פילוח לפי סוגי קבצים, לפי טווח תאריכים שבו נוצרו הקבצים ולפי זהות יוצר המסמך - בהתאם לטיבן של החשדות שנחקרים וסוג החיפוש הנדרש.
אם כן, על מה נזעקים כולם בפרשת 'פגסוס'?
מחשיפת "כלכליסט" עולה לכאורה תמונת מצב מדאיגה, לפיה המשטרה במשך מספר שנים, כלל לא טרחה לבקש צווים שיפוטיים מבית המשפט לפני שביצעה חדירה מרחוק לתוך מכשירי הטלפון הסלולאריים של אנשים שכלל לא עלה לגבם חשד לביצוע עבירה, אלא למטרות 'פישינג' – דייג של ראיות על עבירות לכאורה, כאלו שעשויות לשמש בבוא העת כבסיס לפתיחת חקירה. כלומר לא די בכך שהמשטרה עברה על החוק בחדירה לטלפונים ללא צו, אלא שגם חשד לביצוע עבירה לא היה בפני אנשי המשטרה שההינו לרמוס ברגל גסה את פרטיותם של אזרחים, כאילו מדובר במדינת משטרה.
על אילו חוקים עברו לכאורה החוקרים?
מעשים חמורים אלו, שככל הנראה אירעו פעמים רבות ולאנשים רבים, נעשו בניגוד גמור לחוק האזנות סתר אשר קובע, כי "המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים" וכאן ישנה לאקונה משפטית, חוק 'איסור האזנת סתר' שנחקק בשנת 1979, עוסק בהאזנת סתר לטלפון קווי ואין בחוק התייחסות לשאיבת מידע באמצעים טכנולוגיים שלא היו קיימים באותם הימים.
אך גם אם לא מדובר בהאזנת סתר על פי החוק היבש, הרי שאין חולק על כך, שבחדירה לטלפונים של אזרחים שאינם חשודים בדבר עבירה, ישנה פגיעה חמורה בפרטיותם, זאת על פי חוק; 'הגנת הפרטיות' בו קבע המחוקק, שהעובר על הוראת החוק, עונשו: חמש שנות מאסר.
אין חולק על כך שהמשטרה זקוקה לכלים טכנולוגיים עדכניים ומתוחכמים כדי להתמודד עם פשיעה וטרור, איש לא יבוא בטענות למשטרה על שימוש בתוכנת 'פגסוס' כלפי מחבלים או כדי למנוע מעשה רצח או פשיעה בדרגה חמורה, כאשר ניתן לכך צו שופט, מאידך, אין למשטרה כל סמכות להפנות את הכלי הזה כנגד אזרחים נורמטיביים ובוודאי שגם המשטרה אינה מעל החוק.
במסגרת דיון שנערך בבית המשפט העליון לפני כחודש בנוגע לחיפוש הבלתי חוקי שנעשה בטלפונים של יועצי נתניהו, ציינה נשיאת בית המשפט העליון - השופטת חיות, כי "דומה כי אין צורך להכביר במילים על הפגיעה המשמעותית בפרטיותם של בעלי המחשב ושל צדדים שלישיים, העשויה להיגרם כתוצאה מחיפוש במכשירים אלו. המחשב, ובפרט הטלפון החכם, מהווה למעשה מעין "מאגר" מרוכז של מידע במלל, בתמונות, בהקלטות ובסרטונים, שממנו ניתן ללמוד על מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו של אדם... " באופן לא מפתיע, כל שופטי ההרכב הסכימו לדבריה של הנשיאה חיות.
מי יבדוק את החשדות לביצוע עבירות באמצעות תוכנת 'פגסוס'?
בכל חשד לעבירה על החוק, המשטרה היא זו שתפקידה הוא לחקור את החשודים ולבדוק האם אכן יש ראיות לכך שנעברה עבירה, אולם במקרה בו שוטרים מעורבים בחשד לביצוע עבירה, על פי החוק, החקירה עוברת לידיה של מח"ש - המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, הגוף המוסמך על פי חוק, אלא שבנסיבות הקיימות והטענות לטיוח וסגירת תיקים בידי מח"ש וכשמדובר בחקירה שהיא בעלת משמעות ציבורית והשלכות כבדות משקל, נראה כי מח"ש תתקשה לקבל לידה את הסמכות לחקור את החשדות, מה גם שעל פי העולה מהגילויים האחרונים, גורמים בפרקליטות ידעו על השימוש הפסול בתוכנת 'פגסוס' והסכימו לכאורה למעשים הפליליים הנ"ל, מה שככל הנראה לא יותיר לשר לביטחון הפנים עומר בר לב ולממשלה ברירה, מלבד להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה שתורכב מאנשים מקצועיים, בלתי מזוהים פוליטית אשר אין להם זיקה ושאינם נמצאים בניגוד עניינים עם המשטרה או הפרקליטות. רק ועדה שתורכב מאנשים אובייקטיביים אשר זכויות האדם היא נר לרגלם, תוכל להגיע לחקר האמת.
הכותב הינו עורך דין אשר עוסק בתחום הפלילי