רגע לפני שעוזב את בית הנשיא, בתום קדנציה בת שבע שנים, מתיר הבוקר (רביעי) השב"כ לפרסום כי הנשיא ראובן ריבלין, בתקופת כהונתו, התלווה ליחידת המבצעים של שירות הביטחון הכללי בשטח, כשהוא מחופש לאדם אחר. בכך יכול היה להסתובב בין אזרחים, באנונימיות.
"ביום סיום כהונתך כנשיאה העשירי של מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, ניתן כעת לספר כי זכינו לארח את כבוד הנשיא באחת מפעולות השטח של אנשי יחידת המבצעים של השב"כ", פרסם שירות הביטחון הכללי. "באמצעות שינוי חזותו של הנשיא, אפשרנו לנשיא המדינה להסתובב ברחבי ישראל באופן אנונימי (כמונו), מבלי שאיש זיהה אותו והבחין כי מדובר בנשיא המדינה.
"למשך כמה שעות, נהנה הנשיא מאלמוניות מוחלטת לצד אנשי המבצעים של השב"כ, אשר מתורגלים היטב בעבודה חשאית כ"מגן ולא יראה". בשם עובדות ועובדי שירות הביטחון הכללי- תודה לך כבוד הנשיא על שנים של עשיה משמעותית למען מדינת ישראל. היית לנו נשיא למופת".
ריבלין הגיב לפרסום: "תודה לכם יקיריי ויקירותיי בשב״כ שלנו על המחווה המקסימה הזו", והוסיף בהומור: "אני ויכולות ההטמעות שלי בשטח, עומדים לרשותכם מתי שרק תקראו לי".
היום, כאמור, יושבע הנשיא בוז'י הרצוג לתפקידו. ריבלין הותיר לו 'מכתב הכנה' אישי, בו שטח את תפקידו של הנשיא, את החוויות שנצרבו בו. את המכתב פתח ריבלין בגילוי נאות להרצוג כי הוא "קצת מקנא" בו בשעה זו. "בעוד זמן קצר תגלה, איזו זכות אדירה נפלה בחלקך", כתב ריבלין.
"בשבע השנים הבאות אתה תפגוש את אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל. אומר לך כבר עכשיו, אתה תרצה לחבק אותם, את כולם. תרצה לבכות איתם ולצחוק איתם. תתרגש איתם. אתה תגלה פתאום, אני בטוח שאתה מרגיש שאתה כבר יודע אחרי שנים של עשייה ציבורית, אבל האמן לי - אינך יודע עדיין באמת – איזו מדינה נהדרת יש לנו ואיזה אנשים נפלאים חיים בנינו. והם, כולם, ייכנסו לך אל תוך הלב ולא יצאו ממנו אף פעם".
ריבלין הוסיף במכתבו: "לעולם. בין השבטים, בצל המחלוקות והשסעים, תמצא אנשים אמיצים שלא מדברים על ה"יחד", הם פשוט חיים אותו. יום יום ושעה שעה. בבתים שלהם, במקומות העבודה שלהם, בחזון שלהם, בחלומות, במשפחה. חילוניים עם חרדים, ימנים עם שמאלנים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים, דתיים ומסורתיים, צעירים וזקנים. בני כל הדתות, המגזרים והעדות. כולם, ישראלים וישראליות. יפים, מאירי עיניים ורחבי לב. ואיזה לב יש להם, חבל על הזמן".
הוא הזכיר גם את החיילים השבויים: "תביט בתמונות של אורון והדר. כן, שנתך תנדוד. אל המחשבות על רון ארד. אל הנעדרים, אל המשפחות השכולות. הלב ישבר ויתמלא וישבר ויהלום את סיפור חייה של האומה הזו כפי שהלם ליבי. פעמים אינסוף, יגאה ליבך מגאווה. כל כך הרבה סיבות לגאווה יש לנשיא במדינה הזאת. גם אז, מתוך שמחת ההתרגשות, לא תוכל לעצום עין. ההתרגשות מול היבול המתפקע בשדות, מהפיתוח, מההמצאה המדעית, מההתקדמות ברפואה, במחקר, בספורט".
את מכתבו חתם ריבלין: "יקירי. תופתע. תתאהב. תתגאה. תיקח ללב. תנסה לעשות הכול כדי שיהיה להם יותר טוב, יותר קל. תפעל למענם ללא הרף, ובאהבה. הרבה פעמים, בנסיעות, במפגשים, חשבתי לעצמי, שהתואר "האזרח מספר אחת" נולד פשוט מפני שזהו העם מספר אחד. היום, אני בטוח. לחייך אדוני הנשיא, לחיי העם הזה. יחי נשיא מדינת ישראל ה-11 . תחי מדינת ישראל. שלך תמיד".
הצגת כל התגובות